עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

כשהחיים מזמנים לך רצף של ארועים מבאסים – תעשה/י מהם עוגיות חלווה משגעות, שיא הטעם, שיא הקלות.

בימים האחרונים חוויתי סדרת כשלונות בנסיון לממש קינוח ״ציוני״ ליום העצמאות. בכל פעם שחשבתי שהתגברתי על כשל כזה או אחר במתכון, התגלתה בעייה נוספת, והתוצאות – אולי ראויות למאכל אדם, אבל בהחלט לא ראויות להתפרסם כקינוח חגיגי בבלוג.
ואם זה לא מספיק – אתמול בערב זומנתי לסניף הדואר לקבל חבילה. למרבה הצער וההפתעה, מדובר בחבילה שאני עצמי הכנתי בשמחה ובמסירות לחבר מחו״ל, וששרותי הדואר לא הצליחו להביא ליעדה. בחבילה היו מגוון מוצרי חלווה וטחינה – גאווה ישראלית ואהבה גדולה שלי.
בשעות הצהרים, כשהבנתי שככל הנראה לא אספיק לפרסם פוסט לחג, החלטתי להתנחם בעוגיית אמרטי נהדרת שהזכירה ניחוחות של חופשה בחו״ל.
בדיוק ברגע הזה הכל התחבר ונפל לי האסימון – למה שלא אכין חלוורטי (עוגיית חלווה בסגנון אמרטי)? הלוא תמיד אני טוענת בפני מי שמוכן לשמוע שחלווה היא המקבילה הישראלית למרציפן.
בשני המקרים מדובר באגוז שחציו שומן וחציו השני חומר יבש מעורבב עם סוכר. טוב, שומשום הוא לא בדיוק אגוז, הוא נחשב לזרע, אבל עדיין התכונות שלו מאד דומות לשקד. כפי שהסברתי בפוסט מאפיינס הטחינה, החומר היבש בשומשום משמש על תקן קמח ולכן אין שום צורך להוסיף קמח לעוגיות.
כל זה, בתוספת הרוח הגבית שקיבלתי מאפרת מוסקוביץ׳, קולגה, מוכשרת-על ובעלת הבלוג המהמם ״איך להרשים את חמותך״, שדירבנה והזכירה לי שעוד לא מאוחר לעבוד על פוסט ליום העצמאות, עודדו אותי והכניסו בי פרץ אנרגיה מחודש.

בין לבין, גיבשתי מתכון (המתכונים לאמרטי בסה״כ מאד דומים, תשאלו את מרתה סטיוארט וג׳יימי אוליבר).
בשעה 15:00 התחלתי לעבוד, בשעה 17:15 כבר הייתי אחרי צילומים עם מטבח מתוקתק וכיור מבריק.

מדובר בעוגיות מדהימות – פריכות מבחוץ ונימוחות מבפנים, 4 מרכיבים בלבד, ללא גלוטן ופרווה במקור (ללא צורך בתחליפים), מתאימות ל״על האש״, עמידות בתנאי שטח קשים, משונעות בקלות, והכי חשוב – הן משלנו! לתפארת מדינת ישראל.

לא תאמינו כמה קל להכין אותן, אפשר לגשת לעבודה.

עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

כשפיליפ קונטצ׳יני מחליט להכין עוגת פרווה כשרה לפסח (הוא הכין אותה ללא גלוטן ולקטוז) שבועיים לפני פסח, אני מתחילה לחשוד שהוא עובד על פי לוח החגים היהודי.
כשפירסם את עוגת הקלמנטינות לפני ט״ו בשבט, חשבתי לעצמי: ״טוב זה כנראה במקרה״, אבל לא חלפו חודשיים ושוב, עוגה שבדיוק מתאימה לנו…זה כבר ממש צירוף מקרים מוזר.
כמובן שהפתרון לענין הוא אצלי בראש – ככל הנראה כשאני מכיילת את התדרים שלי למציאת מתכונים שווים ורלוונטיים עבור קוראיי ועוקביי הנאמנים, אני חורשת את הרשת ואוספת את הרעיונות הרלוונטיים מתוך המבחר האינסופי שקיים בה.

ולעניינינו – קינוח שוקולדי להפליא, ללא גלוטן (ובשפתנו = כשר לפסח) וללא לקטוז (ובשפתנו = פרווה) שניתן להכין מראש, להקפיא ולאפות סמוך למועד ההגשה, היש מתנה שווה מזו כמה ימים לפני פסח?

מדובר בעוגת שוקולד אפוייה שמרכזה עדיין רך ועל גבול הנוזלי, טעימה להפליא, לא מתוקה מדיי ובהחלט נהדרת לסיום ארוחה חגיגית.

אחרי ש״גיירתי״ את המתכון ושיניתי אותו בהתאם לצרכיי, הוא די התרחק מהגירסה המקורית של קונטיצ׳יני, אם כי שמרתי על המבנה הבסיסי וקיבלתי תוצאה סופר שווה.
אולי באחד הימים אשחזר במדוייק את הגירסה של השף…
מה השתנה (לא הלילה הזה, אלא במתכון המופיע בפוסט הזה לעומת המתכון המקורי של השף)?
הקמח – השף משתמש בקמח ערמונים, מוצר מאד נדיר במחוזותינו, שגם אם הייתי עושה מאמץ ומשיגה אותו, לא בטוח שאתם הייתם מצליחים להשיג אותו, וגם אם כן, לא בטוח שיש גירסה כשרה לפסח שלו, מה שחשוב לחלק מכם.
השוקולד – קונטיצ׳יני משתמש במחצית מכמות השוקולד ב״שוקולד חלב ללא לקטוז״ . מעולם לא נתקלתי במוצר כזה, ושוב עניין הכשרות…אם מי מכם מכיר שוקולד כזה, אשמח לשמוע על כך.
אלו הם שני מצרכים מאד משמעותיים במתכון, ולכן אינני יכולה לדעת מה ההבדל בתוצאה הסופית של שני המתכונים.
הבדל נוסף – אני הכנתי מנות אישיות ובמתכון המקורי הכין השף 2 עוגות בקוטר 12 ס״מ. בכל מקרה, הכמויות במתכון מתאימות ל- 8 סועדים.

הקינוח קל מאד להכנה, אני מוצאת שהחלק הקשה ביותר הוא השקילה מראש של כל המצרכים. אופן ההכנה מורכב מהרבה שלבים, כמעט כל חומר גלם מקבל טיפול שונה, אולם כל שלב בפני עצמו מאד מאד פשוט.
בסופו של דבר נשארים הרבה מאד כלים לשטיפה, אבל התוצאה ממש, אבל ממש שווה את ההשקעה.

והבונוס – ניתן להכין הכל מראש, להקפיא, להוציא את הקינוח סמוך למועד ההגשה ולאפות ישירות מההקפאה! 

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

היישר מפרובנס – נוגט Montelimar עם קליפות תפוזים ומי זהאר

 

נוגט מונטלימר בניחוח מי זהאר

נוגט מונטלימר בניחוח מי זהאר

על העיירה מונטלימר (Montelimar) אשר בפרובנס שמעתי לראשונה לפני כחודש. השתתפתי בסדנת קונפיסרי (אומנות הכנת הממתקים) אצל רונית צין קרסנטי, ממתקאית על ומחברת הספר "כישופי סוכר".
אחד הממתקים שלמדנו להכין במטבח הממתקים המהמם של רונית, היה נוגט בניחוח וניל, עשיר בשקדים קלויים כהלכה. עוד באותו הערב ידעתי שאני רוצה לנסות להכין כזה בבית. דבר אחד לא ידעתי, שתוך זמן קצר תיפול לידיי הזדמנות פז לעשות זאת, ועוד שאוכל לשנות את הממתק עם תבלון ותוספות ייחודיות.

כשהודיעו בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה, פורטל הקונדיטורייה הישראלי, שחומר הגלם לחודש זה הוא תפוזים, מייד נדדה מחשבתי למחוזות אחרים. בראש ובראשונה חשבתי על קרפ סוזט, הקרפ שמבושל ברוטב קרמל עם פלחי תפוז מקולפים ולקראת הגשתו עולה בלהבות של גרנד מרינייה. אבל זה נראה לי מתבקש מידי לאתגר תפוזים, אולי אכין אותו ואכתוב עליו בהזדמנות אחרת….
עוגת תפוזים "של הסבתות", גם טריוויאלי מדי, וגם לא מרשים מי-יודע-מה, וכך עברו במוחי עוד ועוד רעיונות (סביר להניח שאת חלקם אפרסם מתישהו בעתיד).

באחד הימים, פתאום הבזיק במוחי הרעיון, לקחת את המתכון של הנוגט ולקשט אותו בניחוחות תפוזיים. מרגע זה הכל היה ברור כשמש, במקום וניל – מי זהאר (פעם קראו לזה מי פריחת הדרים, ואכן כשמם כן הם, מי בושם בניחוח חזק של פריחת הדרים, אחד הריחות האהובים עליי ביותר). אני השתמשתי בתמצית, כדי לא להרטיב את הממתק יתר על המידה. אם לכל הסיפור אוסיף עוד אלמנט תפוזי שאהוב עלי במיוחד, קליפות תפוזים מסוכרות, אהפוך את הממתק הפרובנסיאלי המפורסם לממתק תפוזי ומיוחד שאוכל לפרסם בגאווה בפרוייקט של מנטקה.

כמה מילים לחבריי הנמנעים מגלוטן:
הממתק עצמו אינו מכיל שום רכיב של גלוטן. לגבי אבקת האלבומין, צריך לוודא שנארזה בסביבה נקייה מגולטן, כמו שאר החומרים. השתמשתי בדף וופל על מנת "לארוז" את הממתק בצורה קלה ונוחה לחילוץ מהתבנית ולחיתוך. על מנת לקבל ממתק ללא גלוטן, יש להשמיט את דף הוופל, אבל במקומו להניח בתחתית התבנית משטח סיליקון (סילפט) או נייר אפייה משומן היטב, לשמן את דפנות התבנית ולפזר על הממתק החתוך מעט קורנפלור.

להמשיך לקרוא

הטרנד הלוהט הבא – בראוניז מרציפן ללא גלוטן שימיס אתכם

בראוניז מרציפן

בראוניז מרציפן

זה התחיל בכתבה חמודה (שלצערי אינני מצליחה למצוא את הלינק שלה), מתוך מטבח הפיתוח של פייר ארמה. בשולי הכתבה, מגישה לו השפית כדור שוקולד מושלם והוא יוצק עליו רוטב שוקולד רותח שממיס את הכדור. אילו רציתי להשתמש בשפתו הפיוטית של אייל שני, הייתי כותבת שרוטב השוקולד הרותח גורם לכדור "לקרוס את תוך עצמו", אבל אני לא…
זה המשיך בסרטון של מישלאק (שגם אליו הגעתי באופן אקראי, וגם אותו אינני מוצאת עכשיו), של קינוח שוקולדי שנמס באחת כשיוצקים עליו שוקולד חם.
עכשיו התופעה כבר צרובה בזכרון, והחושים עירניים, עוד כמה סרטונים בפייסבוק (ששניים מהם כבר סימנתי לי, והלינק שלהם מצורף בסוף הפוסט), וזהו, אפשר כבר לומר שזה טרנד.

 תוסיפו לכל זה את העובדה שחומר הגלם החודשי בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה הוא שקדים, ומייד ידעתי מה אכין הפעם – בראוניז מדהימים המבוססים על מרציפן, אכסה אותם בדיסקית שוקולד, עליה אצוק רוטב שוקולד לוהט, והנה לכם, בשיא הקלות מנה טרנדית ומרשימה.
על האהבה שלי לשקדים בכלל ולמרציפן, אמרטו ורוזטה בפרט אוכל לכתוב רבות, אבל לא כאן המקום להרחיב.
חשוב לי לציין שהששקדים הטעימים בארץ (לטעמי האישי כמובן), גדלים בקיבוץ מגל, והם מזן שנקרא "אום אל פאחם". רביבה אפל אמרה עליהם ששקדים כ"כ טעימים אפשר למצוא רק בפרובנס. הם נמכרים בחנות המפעל של מסיק מגל בקיבוץ.
להכנת הבראוניז ניתן להשתמש במרציפן קנוי, רצוי משובח, עם אחוז גבוה של שקדים, או להכין מרציפן ביתי מעולה על פי המתכון בפוסט הזה של ניחוח לישה.

לבראוניז האלה שמור מקום של כבוד בליבי ובמחברת המתכונים שלי. נתקלתי בהם לראשונה בתוכנית של השוקולטייר הנערץ ז'אק טורס. באותה תכנית הוא הכין לוח דמקה משוקולד מריר ושוקולד לבן, והבראוניז האלה שימשו כשחקנים השחורים על הלוח.
קשה להאמין עד כמה הם פשוטים להכנה, ועד כמה הם טעימים. אין בהם שוקולד בכלל, אלא אבקת קקאו בלבד, ויש להם טעם שוקולדי עמוק ונפלא, אין בהם קמח, והם עשויים מארבעה (כן, ארבעה!), רכיבים בלבד.
השלב הראשון במתכון מתאים אפילו למאותגרי האפייה הקשים ביותר!
המתכון הזה מלווה אותי כבר 14 שנה בערך, וסביר להניח שזו הסיבה שכבר לא ניתן למצוא אותו באתר של ערוץ האוכל האמריקאי. חבל, רציתי לתת לכם לינק למקור…

דיסקית השוקולד עולה שלב אחד במורכבות, אם כי גם היא פשוטה מאד להכנה. אני השתמשתי במשטח סיליקון עם דוגמה שהביאו לי מארה"ב, כדי להוסיף רושם, אבל אפשר גם להשתמש בשקף פשוט וחלק. על משטח הסיליקון הזה (שמשמש במקור לעבודות חימר), למדתי באתר של מרתה סטיורט, לינק למתכון שלה צירפתי בסוף הפוסט.

משטח סיליקון "קלוע" משמש במקור לעבודות קרמיקה

משטח סיליקון "קלוע"
משמש במקור לעבודות קרמיקה

זהו, נגמרו הדיבורים, אפשר לגשת לעבודה: להמשיך לקרוא

באונטי לאנינים – "סושי" קוקוס ושוקולד משובח

הסושי המתוק בעולם - קוקוס ושוקולד

הסושי המתוק בעולם – קוקוס ושוקולד

את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE – Institute of Culinary Education), בניו יורק.

ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי. בימים שבארץ חוץ מטוויסט (איכס! אני יודעת, לא אומרים איכס על אוכל, אבל במקרה הזה אין ברירה), וטורטית, שמשך לכיוון המריר ולכן אהבתי אותו, לא היו בארץ חטיפי שוקולד ראויים. בחו"ל, לעומת זאת, היה את הבאונטי – שילוב מקסים של קוקוס מתוק ושוקולד חלב ברמה סבירה, שגרם לי להתאהב בו מיידית. כמובן שבכל נסיעה לחו"ל של קרוב משפחה מדרגה זו או אחרת הוזמן משלוח של באונטי. בימים ההם אפילו בדיוטי פרי לא ניתן היה להשיגו. מאוחר יותר גם הבאונטי "עשה עלייה" לארץ באריזתו הלבנה-כחולה המהודרת, עם מגשית הקרטון הפנימית עליה הונחו 2 החטיפים, זה לצד זה.
מבחינתי זה כבר היה בשלב מאוחר יותר, השלב בו נטשתי את שוקולד החלב לנצח, לטובת אחיו המריר והמשובח.
נחזור לסושי שלנו, הוא אלגנטי וחתיך, נייד, יש לו את אפקט הוואו, הוא מוגש במנות אישיות והכי חשוב – טעים, ללא חומרים משמרים, מייצבים וכו', והוא עשוי משוקולד מריר! לזה אני קוראת משובח.

לכן, כאשר ב"כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה הכריזו על חטיפי שוקולד כחומר הגלם החודשי, ידעתי מייד שזה הזמן לגלות לעולם על הבאונטי המשודרג הפרטי שלי.
ברוח התקופה ודרישות השוק, פיתחתי לו גירסה טבעונית , שעולה על אחותה החלבית מבחינת הטעם והמרקם.
הסושי הוא נטול גלוטן מטבעו, רק צריך להקפיד ולהשתמש בקוקוס נטול גלוטן. למקפידים, נא לשים לב, הקוקוס הוא מוצר עם סכנה גבוהה לזיהום משני. אני קונה קוקוס נטול גלוטן בפסח לכל השנה ומקפיאה. להמשיך לקרוא

בריאות ואושר לט"ו בשבט ובכלל

הלחמניות המוכנות

הלחמניות המוכנות

הפעם פוסט קצר וקולע. מצאתי את המתכון לבריאות ואושר – לחמניות/מאפינס טחינה מדהימות בטעמן. לא תאמינו כמה זה פשוט – חמש דקות הכנה, 20 דקות אפייה, קערה, כף ותבנית שקעים לשטיפה.

את המתכון קיבלתי כבדרך אגב מחברה שלא רצתה לקבל קרדיט. מכיוון שזה היה תוך כדי משהו אחר, ולא נשמע הגיוני, שכחתי מזה לחלוטין.
בסוף השבוע האחרון נתקלתי במקרה לגמרי בכתבה הזו בכלכליסט שמסבירה מדוע טחינה מתקשה כשמוסיפים לה מים. הכתבה נחמדה, אבל אם אין לכם כח לקרוא אותה, אתמצת לכם בכמה משפטים את מה שרלוונטי לגבינו:
בטחינה יש 50% שומן וכ- 50% "מוצקי שומשום" שהם בעצם קמח שומשום שמתנהג בצורה דומה מאד לקמח חיטה. מוסיפים לו ביצים ואבקת אפיה, השומן כבר בפנים והוא מתנהג כמו כל מאפה אחר.
טוב, עכשיו משהבנתי את הרציונל שעומד בבסיס התופעה, חזרתי אל החברה וקיבלתי שוב את המתכון, הפעם באופן דיגיטלי.

שדרגתי את המתכון כדי שיתאים לט"ו בשבט הקרב ובא אלינו בצעדי ענק, וכמו שאמרתי – המתכון הזה כולו בריאות ואושר.

להמשיך לקרוא