זהב שחור – פרסבורגר פרג

פרסבורגר פרג

פרסבורגר פרג

בעלי מת על פרג. מה זה מת, מטורף על פרג. עוגות שמרים, טארטים, עוגת גבינה עם פרג – העיקר שיהיה המון המון פרג, עם מינימום בצק ש״יפריע״.

כנראה שמי שהמציא את עוגת הפרסבורגר פרג (אי שם באוסטרו הונגריה לפני מי-יודע כמה מאות שנים) חשב בדיוק עליו ועל חובבי פרג שכמותו.

כמו שרובכם כבר יודעים, בשנים האחרונות נמנעתי לחלוטין מהכנסת קמח למטבח בגלל צליאק במשפחה.
לאחרונה אירגנתי לי פינה מחוץ לבית, בה אוכל לשוב לאהבתי הישנה – בצקי שמרים מקמח רגיל שקל לרדד אותם ואפשר לקלוע ולסלסל אותם בכל דרך אפשרית.
אין מה לעשות, עם כל הכבוד לבצקים נטולי הגלוטן, ולתערובות הנהדרות שיש היום בשוק שמפיקות תוצאות מצויינות, שום דבר לא ישווה ל״דבר האמיתי״ – בצק רך וחלק עם רשת גלוטן ששומרת עליו מפני קרעים ומאפשרת למתוח , לגלגל ולקפל אותו איך שרוצים.
הכי התגעגעתי לקלוע חלות, וגם זה יגיע בהמשך, אבל בינתיים, החלטתי לפנק בפרסבורגר פרג – הר של פרג בבצק דקיק ופריך בניחוח תפוז משגע.
ואם כבר עוסקים בנושא ה״ללא גלוטן״, הייתי שמחה לדעת היכן ניתן לרכוש פרג טחון טרי במקום ללא חשש לגלוטן. במידה ואמצא כזה, מבטיחה לנסות להכין גירסה נטולת גלוטן לפרסבורגר. אם אתם יודעים, אפשר ליידע אותי פה בתגובות, באימייל או בדף הפייסבוק של הבלוג.

מדובר בבצק שהוא מעין יציר כלאיים בין בצק פריך לבצק שמרים. יש בו כמות יחסית גדולה של חמאה וכמות קטנה מאד של שמרים.  למרות הנוכחות המועטה שלהם בבצק ניחוח השמרים מורגש והם ״נותנים עבודה״. מרקמו הסופי של הבצק שחום ופריך, והוא מהווה אכסנייה אידיאלית למלית הפרג.

המתכון של רוסלה יונה ואמיר פורת ממאפיית ביסקוטי, עם שינויים כאלה ואחרים שלי.

שקט מצלמים

שקט מצלמים

כמה טיפים ותובנות אליהן הגעתי במהלך העבודה:

  • את הצימוקים מבשלים עם נוזלי המלית מההתחלה, כך מתקבלים צימוקים עסיסיים ושמנמנים
  • את שאריות הבצק משטחים ואופים בסוף העבודה. שומרים במקפיא ומכניסים אותן למלית של הנגלה הבאה
  • יש שחורצים את הבצק למניעת התפוצצות בזמן האפייה והתפיחה, אני יצרתי ״ארובות״ איוורור על ידי נעיצץ קיסם במרכז הפרחים
  • פטנט מעולה שלמדתי מידידי, אלון גולדמן האלוף – את הבצק מרדדים בין 2 דפי גיטרה (הניילון העבה שמשמש להכנת קישוטי שוקולד). תשכחו כל מה שלמדתם על רידוד בצקים – לא עוד הידבקויות, קפלים וקימוטים בבצק וכו׳.
    מה שכן, דפי גיטרה הינם מצרך מאד יקר, ולכן מצאתי תחליף. אמנם לא  כמו המקור, אבל בהחלט מתאים למטבח הביתי, ובעשירית המחיר. קניתי בחנות לכלים חד פעמיים שקיות ניילון עבות וגדולות (כמו אלה שהקצבים בסופר אורזים בהן את הבשר הטחון), וגזרתי עם מספריים עד לקבלת משטח מלבני.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פרג פרג תרדוף

פרגיות* – עוגות שוקולד פרג אישיות מעוצבות

בגרסה אישית

בגרסה אישית

 ככה זה עם פרג, או שמכורים לו (ולא, לא בגלל שמפיקים אופיום מצמח הפרג, פשוט כי הטעם ממכר), או שלא יכולים לסבול את טעמו, ובוודאי שלא את מרקמו.

אני מתה על פרג, כמעט בכל צורה אפשרית – כמלית בטארטים, עוגות שמרים אזני המן וכו', בעוגות בחושות, אני זורה אותו על מאפים לעיטור ולתוספת טעם וטקסטורה, ואפילו לגרנולה שלי אני מכניסה אותו בנדיבות.

מה רבה היתה שמחתי שהפרג הוכרז כחומר הגלם החודשי ב"כחומר ביד הבלוגר". יחד עם זאת, מיד הגיעה הבאסה הקלה כשהבנתי שכמה מקורי כבר אפשר להיות עם פרג, במיוחד כשהוא אמור להיות הכוכב של המנה.
אז נכון, תמיד אפשר לתת מתכון למלית שמעיפה אותך בניחוחות תפוז ולימון, אבל זו לא חכמה, כי הרשת מוצפת במתכונים כאלו בגירסא זו או אחרת, במיוחד לקראת פורים.

מה עושים, מה עושים?
הבנתי שמקורית לגמרי יהיה לי קשה להיות עם חומר הגלם הספציפי הזה, אבל נזכרתי בעוגה מדהימה שמכינים ב"רביבה וסליה" בפסח. רביבה אפל, בהחלט הגברת הראשונה של הקונדיטוריה, מביאה לידי ביטוי מושלם את כשרונה ברקיחת מתכונים בעוגה הזו.
עוגה טעימה להפליא, מקורית וייחודית ובונוס נוסף – לא מכילה גרגיר אחד של קמח (מה שמשתלב מעולה עם ההתמחות החדשה שלי- אפייה ללא גלוטן. אין מה להלחץ, בנוסף ולצד המשך האפייה הקונבנציונלית).
השינוי הצנוע שלי לעוגה הוא בפרג – במקום לטחון את כל כמות הפרג, ביקשתי מהמוכר שיטחן רק 4/5 מהכמות, ואת היתרה השארתי כגרגרים לא טחונים. התוצאה מתפצפצת בפה בצורה בלתי רגילה. השינוי מומלץ רק לאוהבי הז'אנר.

מדובר בעוגה בחושה בעלת טעם שוקולדי עז, שמשתלב נפלא עם טעמו ומרקמו של הפרג, לא מתוקה מדי, לא דחוסה ולא קלילה מדי, ובהחלט לא שורדת מדי. לא בגלל שהיא אינה נשמרת, פשוט כי אי אפשר להפסיק ליישר אותה עד שהיא נגמרת.
זו עוגת פרג בלתי קונבנציונלית בהחלט. היא מתאימה לפורים בגלל הפרג, מעולה למשלוחי מנות – גם מרשימה, גם טעימה וגם מתניידת בקלות, זו עוגה אוליטימטיבית לפסח וכמובן חגיגה לנמנעים מגלוטן.

אם טרם ניסיתם אותה, זה הזמן לנסות.

להמשיך לקרוא