טעמתוק וניחוח לישה במהדורת חג – עוגיות מרציפן ודובדבן

פסח מתקרב בצעדי ענק, ומזה כמה שבועות אני מחפשת במרץ מישהו שילמד אותי איך מכינים את העוגיות של המימונה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מכורה לעוגיות המימונה, בין אם הן עשויות ממרציפן, בוטנים, קוקוס או כל חומר גלם אחר.
לצערי לא נולדתי לעדה הנכונה (טוב, לפחות מבחינה קולינרית), מצד שני, לשמחתי כן נולדתי במדינה הנכונה, ולמימונה כולם מוזמנים. כך שבגיל יחסית צעיר נחשפתי לעושר ולאושר המתוק הזה, ותמיד רציתי ללמוד איך מכינים אותו.
השנה, עם התפתחות הבלוג והמעבר גם להכנת סרטונים קצרים, ידעתי שזהו זה – זה הזמן ללמוד להכין את העוגיות המרוקאיות וליצור סרטון.
המליצו לי על נעמה צור מהסטודיו ״טעמתוק״, סטודיו לסדנאות קונדיטוריה ואפייה בתל-מונד. דיברתי איתה והיא שמחה מייד לשתף איתי פעולה.
הסטודיו נמצא בחצר המטופחת של נעמה, מוקף בעצי פרי שמשמשים את נעמה להכנת מחיות בהן היא משתמשת במהלך העבודה. הוא מצוייד בכל הנדרש הן מבחינת ציוד והן מבחינת חמרי גלם, הכל ברמה גבוהה מאד. נעמה עורכת בו סדנאות לשניים עד ארבעה משתתפים במגוון רחב של נושאים החל ממקרונים, עוגות ראווה, עוגות שמרים וכלה בלחמים ובעוגיות מרוקאיות מטוגנות.
מייד כשנפגשנו הרגשנו כאילו אנחנו מכירות מאז ומעולם, השיחה קלחה ונמשכה וכמעט שכחנו לשם מה התכנסנו. על זה נאמר – היתה בינינו כימיה מעולה.
ואם כבר מזכירים כימיה, נעמה הינה כימאית בהשכלתה והגיעה לעולם הקונדיטוריה והאפייה אחרי קריירה מפוארת בחברת תרופות, מה שעוזר לה מאד להבין את תהליכי האפייה השונים.

הכנו עוגיות שקדים מסורתיות מעוטרות בדובדבנים מסוכרים (האדומים של פעם), וגם השתעשנו בווריאציות. מדובר בעצם במלית של עוגיות המספאן המסורתיות. כשהבנתי שהבצק שעוטף את העוגייה מצריך שימוש במכונת פסטה, ויתרנו עליו. רציתי משהו פשוט וקל, אבל שיהיה טעים ויפהפה.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

באונטי לאנינים – "סושי" קוקוס ושוקולד משובח

הסושי המתוק בעולם - קוקוס ושוקולד

הסושי המתוק בעולם – קוקוס ושוקולד

את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE – Institute of Culinary Education), בניו יורק.

ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי. בימים שבארץ חוץ מטוויסט (איכס! אני יודעת, לא אומרים איכס על אוכל, אבל במקרה הזה אין ברירה), וטורטית, שמשך לכיוון המריר ולכן אהבתי אותו, לא היו בארץ חטיפי שוקולד ראויים. בחו"ל, לעומת זאת, היה את הבאונטי – שילוב מקסים של קוקוס מתוק ושוקולד חלב ברמה סבירה, שגרם לי להתאהב בו מיידית. כמובן שבכל נסיעה לחו"ל של קרוב משפחה מדרגה זו או אחרת הוזמן משלוח של באונטי. בימים ההם אפילו בדיוטי פרי לא ניתן היה להשיגו. מאוחר יותר גם הבאונטי "עשה עלייה" לארץ באריזתו הלבנה-כחולה המהודרת, עם מגשית הקרטון הפנימית עליה הונחו 2 החטיפים, זה לצד זה.
מבחינתי זה כבר היה בשלב מאוחר יותר, השלב בו נטשתי את שוקולד החלב לנצח, לטובת אחיו המריר והמשובח.
נחזור לסושי שלנו, הוא אלגנטי וחתיך, נייד, יש לו את אפקט הוואו, הוא מוגש במנות אישיות והכי חשוב – טעים, ללא חומרים משמרים, מייצבים וכו', והוא עשוי משוקולד מריר! לזה אני קוראת משובח.

לכן, כאשר ב"כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה הכריזו על חטיפי שוקולד כחומר הגלם החודשי, ידעתי מייד שזה הזמן לגלות לעולם על הבאונטי המשודרג הפרטי שלי.
ברוח התקופה ודרישות השוק, פיתחתי לו גירסה טבעונית , שעולה על אחותה החלבית מבחינת הטעם והמרקם.
הסושי הוא נטול גלוטן מטבעו, רק צריך להקפיד ולהשתמש בקוקוס נטול גלוטן. למקפידים, נא לשים לב, הקוקוס הוא מוצר עם סכנה גבוהה לזיהום משני. אני קונה קוקוס נטול גלוטן בפסח לכל השנה ומקפיאה. להמשיך לקרוא

ה"נמסות" – עוגיות לימון הורסות (עם או בלי גלוטן)

נמסות לימון

נמסות לימון

לרגע הזה חיכיתי מזמן, לרגע בו חומר הגלם החודשי שיוכרז על ידי מנטקה בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" יהיה לימון.

ובכן, זה קרה החודש ויחד עם השמחה הגיעה גם ההתלבטות – מה מכינים לפוסט הלימונים? המבחר פשוט אינסופי, וכל מתכוני הלימון שלי אהובים עלי במידה שווה. כל זה עוד לפני שחשבתי על המתכונים שנמצאים ברשימת ההמתנה ואני חייבת לנסות… אני מתה על לימון. גם על הארומה המשגעת הנחבאת בקליפה צהובה הדקיקה, גם על החמיצות הבועטת של המיץ וכמובן על המראה הנפלא של הפרי השלם והפרוס. זהו פרי שמתאים כמעט לכל דבר – הוא נהדר בקינוחים, במנות מלוחות מבושלות ואפויות, בסלטים ובמנות קרות וכמובן שהוא כוכב גם בכל סוגי המשקאות: חמים, קלים ואלכהוליים .

לאחר התלבטות קשה החלטתי לכתוב על עוגיות הלימון הנפלאות ביותר ביקום, בשתי גירסאות עם ובלי גלוטן. אלה עוגיות של מרתה סטיוארט, שהולכות איתי כברת דרך ארוכה. מרקמן מושלם, הן פשוט נמסות על הלשון בבואן במגע עם הרוק ומכאן שמן: הנמסות. הן פריכות במידה, מתוקות במידה, חמצמצות במידה, חמאתיות במידה (מידה גדולה, וזה בדיוק מה שנדרש מעוגיות מהזן הזה) ומפיצות ניחוח לימוני משכר. הן קלות מאד להכנה, והיתרון הגדול בהכנתן – ניתן להכין כמות כפולה או משולשת מהן, לגלגל לגלילים מושלמים (הפטנט יפורט בהמשך), להקפיא ולשמור לעת צרה. בכל רגע נתון, בתוך חצי שעה, יש לכם עוגיות טריות חמימות ונמסות שזה עתה יצאו מהתנור.

ביצעתי מספר שינויים מינוריים במתכון המקורי שהוא בעצם לעוגיות ליים. ראשית, החלפתי את הליים בלימון שהרבה יותר זמין במקומותינו. אם אתם משיגים ליים, תכינו את העוגיות איתו, זה יוצא טעים בטירוף (לאוהבי הליים).
כמו כן שיניתי קצת את יחסי הקמח/קורנפלור (שהוא אחד הגורמים העיקריים לפריכות והנמסות  של העוגיות), החלפתי את אבקת הסוכר בסוכר דק דק, אותו אני טוחנת עד דק עם קליפת הלימון המגוררת. עוצמת ניחוח הלימון שמופץ מהתערובת הזו לא תיאמן.

לגירסה ללא גלוטן: פשוט ממירים את הקמח הרגיל, בקמח תמי (זה בקופסא הכתומה). התוצאה יוצאת בדיוק כמו המקור.

להמשיך לקרוא