באונטי לאנינים – "סושי" קוקוס ושוקולד משובח

הסושי המתוק בעולם - קוקוס ושוקולד

הסושי המתוק בעולם – קוקוס ושוקולד

את החטיף המופלא הזה למדתי להכין לפני שנים רבות בסדנה הרצינית הראשונה שלקחתי בקונדיטוריה מימיי. זו היתה סדנת פטיפורים בת 5 ימים בבית הספר לקולינריה "פיטר קמפ" (לימים שונה שמו ל- ICE – Institute of Culinary Education), בניו יורק.

ומה כל כך מופלא בו? ובכן, ראשית הוא וריאציה משובחת לחטיף הבאונטי שהיה אהוב עליי בילדותי. בימים שבארץ חוץ מטוויסט (איכס! אני יודעת, לא אומרים איכס על אוכל, אבל במקרה הזה אין ברירה), וטורטית, שמשך לכיוון המריר ולכן אהבתי אותו, לא היו בארץ חטיפי שוקולד ראויים. בחו"ל, לעומת זאת, היה את הבאונטי – שילוב מקסים של קוקוס מתוק ושוקולד חלב ברמה סבירה, שגרם לי להתאהב בו מיידית. כמובן שבכל נסיעה לחו"ל של קרוב משפחה מדרגה זו או אחרת הוזמן משלוח של באונטי. בימים ההם אפילו בדיוטי פרי לא ניתן היה להשיגו. מאוחר יותר גם הבאונטי "עשה עלייה" לארץ באריזתו הלבנה-כחולה המהודרת, עם מגשית הקרטון הפנימית עליה הונחו 2 החטיפים, זה לצד זה.
מבחינתי זה כבר היה בשלב מאוחר יותר, השלב בו נטשתי את שוקולד החלב לנצח, לטובת אחיו המריר והמשובח.
נחזור לסושי שלנו, הוא אלגנטי וחתיך, נייד, יש לו את אפקט הוואו, הוא מוגש במנות אישיות והכי חשוב – טעים, ללא חומרים משמרים, מייצבים וכו', והוא עשוי משוקולד מריר! לזה אני קוראת משובח.

לכן, כאשר ב"כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה הכריזו על חטיפי שוקולד כחומר הגלם החודשי, ידעתי מייד שזה הזמן לגלות לעולם על הבאונטי המשודרג הפרטי שלי.
ברוח התקופה ודרישות השוק, פיתחתי לו גירסה טבעונית , שעולה על אחותה החלבית מבחינת הטעם והמרקם.
הסושי הוא נטול גלוטן מטבעו, רק צריך להקפיד ולהשתמש בקוקוס נטול גלוטן. למקפידים, נא לשים לב, הקוקוס הוא מוצר עם סכנה גבוהה לזיהום משני. אני קונה קוקוס נטול גלוטן בפסח לכל השנה ומקפיאה. להמשיך לקרוא

יש לי ריבה הכי טובה – ריבת תות עץ בניחוח לימון

ריבת תות עץ

ריבת תות עץ

והפעם  באמת – הריבה הכי טובה והכי מיוחדת שיש – ריבת תות עץ.
לא ניתן לרכוש אותה בשום מרכול (אני בכל אופן לא מצאתי), ואין פה קיצורי דרך, החל מהקטיף, עובר במיון ובניקוי וכלה בבישול ובצנצון, הכל דורש דיוק ומסירות, אבל כל כפית של הריבה הזו, פשוט שווה את זה.

סבתא שלי, ממי, עליה השלום, היתה מכינה את הריבה הזו כמו שהכינו ריבות פעם – המטרה היתה לשמר את פירות הקיץ ולהכין פינוקים קטנים בזול. היא היתה שוקלת את הפרי במאזנים שלה (אלה עם משקולות הברזל החלודות), מוסיפה סוכר ביחס של 1:1, כלומר ק"ג סוכר על כל ק"ג פרי ומבשלת את הריבה עד לקבלת יציקה סמיכה שהיתה נשמרת שנים על גבי שנים.
אלו היו הריבות אז, ואנחנו, שלא הכרנו שום דבר אחר, חיכינו לעונת התותים ולריבה הספציפית הזו. אני במיוחד אהבתי את התפצפצות גרעיני הפרי הקטנים בפה, שהיוו מבחינתי את "הדובדבן שבקצפת".

מידי שנה, מעט אחרי פסח, אני מתחילה לחפש על המדרכות והכבישים את ה- סימן שתותי העץ הבשילו. לא נעים להגיד, אבל כשמתחילים לראות קקי סגול של ציפורים עם גרגירי תות עץ בתוכו, אז יודעים שזהו זה, הגיעה העת.
אני מעמיסה על הרכב סולם, קערה ומגבונים לחים והולכת לכסח את העץ הציבורי הכורע תחת עומס הפרי.

בבית אני מנקה את הפרי היטב, שוטפת, מסננת, בוררת ובוחרת רק את התותים הראויים, קוטמת את העוקץ ורק אז מתחילה הכנת הריבה.

הערה אחרונה לפני שמתחילים בהכנה – התות עצמו יפיפה ובעל טעם ייחודי, אם כי הוא תפל מעט בפני עצמו. אני אוהבת "לקשט" אותו בניחוח ובמעט חמיצות של לימון, ולכן אני מוסיפה לריבה קליפת לימון מגוררת, מיץ לימון וליקר לימונצ'לו תוצרת בית, אותו מכין באהבה רבה אבא שלי.

להמשיך לקרוא

וופל בלגי נטול גלוטן

וופל בלגי נטול גלוטן

וופל בלגי נטול גלוטן

היום פוסט קצר ולעניין, בלי הרבה דיבורים מסביב. במסגרת ההתמחות החדשה שלי בנושא אפייה ללא גלוטן, הכנתי וופל בלגי שיצא פריך וטעים בצורה בלתי רגילה. מי שיטעם אותו בטעימה עיוורת, לא יוכל לנחש לעולם שמדובר בוופל נטול גלוטן. אחרי שצילמתי והעליתי לאינטרנט, קיבלתי פניות לפרסם את המתכון, ומכיוון שבדיוק בשביל המטרה הזו הקמתי את "ניחוח לישה", הרי לכם המתכון. מקור המתכון הוא באינטרנט, אינני זוכרת מתי ואיפה מצאתי אותו, אבל אימצתי אותו והוא מלווה אותי ואת בני משפחתי תקופה ארוכה. זה היה עוד בימי הקמח הרגיל, וכבר אז תוספת הקורנפלור יצרה בוופל פריכות משגעת. אני הסבתי אותו למתכון נטול גלוטן.

להמשיך לקרוא

פרג פרג תרדוף

פרגיות* – עוגות שוקולד פרג אישיות מעוצבות

בגרסה אישית

בגרסה אישית

 ככה זה עם פרג, או שמכורים לו (ולא, לא בגלל שמפיקים אופיום מצמח הפרג, פשוט כי הטעם ממכר), או שלא יכולים לסבול את טעמו, ובוודאי שלא את מרקמו.

אני מתה על פרג, כמעט בכל צורה אפשרית – כמלית בטארטים, עוגות שמרים אזני המן וכו', בעוגות בחושות, אני זורה אותו על מאפים לעיטור ולתוספת טעם וטקסטורה, ואפילו לגרנולה שלי אני מכניסה אותו בנדיבות.

מה רבה היתה שמחתי שהפרג הוכרז כחומר הגלם החודשי ב"כחומר ביד הבלוגר". יחד עם זאת, מיד הגיעה הבאסה הקלה כשהבנתי שכמה מקורי כבר אפשר להיות עם פרג, במיוחד כשהוא אמור להיות הכוכב של המנה.
אז נכון, תמיד אפשר לתת מתכון למלית שמעיפה אותך בניחוחות תפוז ולימון, אבל זו לא חכמה, כי הרשת מוצפת במתכונים כאלו בגירסא זו או אחרת, במיוחד לקראת פורים.

מה עושים, מה עושים?
הבנתי שמקורית לגמרי יהיה לי קשה להיות עם חומר הגלם הספציפי הזה, אבל נזכרתי בעוגה מדהימה שמכינים ב"רביבה וסליה" בפסח. רביבה אפל, בהחלט הגברת הראשונה של הקונדיטוריה, מביאה לידי ביטוי מושלם את כשרונה ברקיחת מתכונים בעוגה הזו.
עוגה טעימה להפליא, מקורית וייחודית ובונוס נוסף – לא מכילה גרגיר אחד של קמח (מה שמשתלב מעולה עם ההתמחות החדשה שלי- אפייה ללא גלוטן. אין מה להלחץ, בנוסף ולצד המשך האפייה הקונבנציונלית).
השינוי הצנוע שלי לעוגה הוא בפרג – במקום לטחון את כל כמות הפרג, ביקשתי מהמוכר שיטחן רק 4/5 מהכמות, ואת היתרה השארתי כגרגרים לא טחונים. התוצאה מתפצפצת בפה בצורה בלתי רגילה. השינוי מומלץ רק לאוהבי הז'אנר.

מדובר בעוגה בחושה בעלת טעם שוקולדי עז, שמשתלב נפלא עם טעמו ומרקמו של הפרג, לא מתוקה מדי, לא דחוסה ולא קלילה מדי, ובהחלט לא שורדת מדי. לא בגלל שהיא אינה נשמרת, פשוט כי אי אפשר להפסיק ליישר אותה עד שהיא נגמרת.
זו עוגת פרג בלתי קונבנציונלית בהחלט. היא מתאימה לפורים בגלל הפרג, מעולה למשלוחי מנות – גם מרשימה, גם טעימה וגם מתניידת בקלות, זו עוגה אוליטימטיבית לפסח וכמובן חגיגה לנמנעים מגלוטן.

אם טרם ניסיתם אותה, זה הזמן לנסות.

להמשיך לקרוא

בריאות ואושר לט"ו בשבט ובכלל

הלחמניות המוכנות

הלחמניות המוכנות

הפעם פוסט קצר וקולע. מצאתי את המתכון לבריאות ואושר – לחמניות/מאפינס טחינה מדהימות בטעמן. לא תאמינו כמה זה פשוט – חמש דקות הכנה, 20 דקות אפייה, קערה, כף ותבנית שקעים לשטיפה.

את המתכון קיבלתי כבדרך אגב מחברה שלא רצתה לקבל קרדיט. מכיוון שזה היה תוך כדי משהו אחר, ולא נשמע הגיוני, שכחתי מזה לחלוטין.
בסוף השבוע האחרון נתקלתי במקרה לגמרי בכתבה הזו בכלכליסט שמסבירה מדוע טחינה מתקשה כשמוסיפים לה מים. הכתבה נחמדה, אבל אם אין לכם כח לקרוא אותה, אתמצת לכם בכמה משפטים את מה שרלוונטי לגבינו:
בטחינה יש 50% שומן וכ- 50% "מוצקי שומשום" שהם בעצם קמח שומשום שמתנהג בצורה דומה מאד לקמח חיטה. מוסיפים לו ביצים ואבקת אפיה, השומן כבר בפנים והוא מתנהג כמו כל מאפה אחר.
טוב, עכשיו משהבנתי את הרציונל שעומד בבסיס התופעה, חזרתי אל החברה וקיבלתי שוב את המתכון, הפעם באופן דיגיטלי.

שדרגתי את המתכון כדי שיתאים לט"ו בשבט הקרב ובא אלינו בצעדי ענק, וכמו שאמרתי – המתכון הזה כולו בריאות ואושר.

להמשיך לקרוא