אמריקן פאי – פאי דובדבנים אמריקאי קלאסי

פאי דובדבנים אמריקאי קלאסי

דובדבן הוא אחד הפירות האהובים עליי, אולם לא תמיד כך היו פני הדברים.
כשהייתי ילדה, לא היו דובדבנים בארץ, לפחות לא בתצורת פרי טרי, וגם לא דובדבני אמרנה. היו דובדבנים מסוכרים, זרחניים, כאלו שהיו מקשטים בהם עוגות טורט ושמים בקצה הר הקצפת של הגלידריות האיכותיות, והיו דובדבנים משומרים בסירופ.
את שני המינים אהבתי מאד, אבל אין בינם לבין הפרי דבר וחצי דבר.
אח״כ הגיעה גלידת סנוקרסט, לדעתי זו היתה גלידת השמנת הראשונה שנמכרה בארץ במכולות ובסופרים (עד אז היו רק גלידות משומן צמחי). הגלידה היתה ארוזה בקופסאות קרטון והיו 2 אסכולות – האחת שמנסרת את הקופסה עם הגלידה ומוציאה מלבני גלידה, והשנייה שפותחת את הקופסא ומוציאה גושי גלידה בכפית.
והטעמים, הו, הטעמים…סנוקרסט חידשו והפתיעו מעבר לטעמים הסטנדרטיים – שוקו-וניל או פונץ׳ בננה. לסנוקרסט היה טעם שנקרא ״דובדבן שחור״, בו התאהבתי באופן מיידי, והדובדבנים הקפואים של הגלידה התחילו להזכיר במשהו את הדבר האמיתי.
לאט לאט התחילו להתפרסם ידיעות על ניסויים שעורכים חקלאי הגולן בגידול דובדבנים, ואם אני לא טועה, אפילו קראו לזן שניסו לגדל בהתחלה גודגדן ולא דובדבן.
ככל שחלפו השנים, הדובדבנים התחילו להופיע בשווקים, בתחילה לתקופות ממש קצרצרות ובמחירים אסטרונומיים ולאט לאט, לתקופות ארוכות יותר.
בשנים האלה גם התחילה יציאה מאסיבית של ישראלים לחו״ל, שם, בשווקי העולם הגדול, הם נחשפו לדובדבנים הטריים.
אבל זו כבר הסטוריה….בעשורים האחרונים הדובדבן הוא כבר אזרח ישראלי מן המניין, מופיע בכמויות גדולות מאד לתקופה של חודש עד שישה שבועות בשלהי מאי וביוני, וגם אנחנו יכולים להרגיש לרגע אירופה או אמריקע….

לכבוד העונה הקצרה והנהדרת הזו, הכנתי פאי דובדבנים, אמריקאי קלאסי. אני עיצבתי אותו בצורה קצת יותר טארטית מאשר פאית, אבל הטעם אותו הטעם, והעונג – אותו העונג בדיוק.
כבר שנים שאני אופה את הפאי של רוני ונציה המהממת (לדעתי מאז שהתפרסם לראשונה ב- YNET בשנת 2005) עם כמה שינויים מינוריים שלי במלית ובעיצוב.
הפאי של רוני מאופיין בבצק מעולה וגמיש, שאיננו ממותק כלל ומתאים למלית הדובדבנים המתוקה למדי. בבצק יש טוויסט אהוב עלי – כף חומץ תפוחים מהולה במים שהופכת את הבצק לגמיש ונמתח. בצק שאני ממש, אבל ממש אוהבת לעבוד איתו.

לגירסה ללא גלוטן, יש להשתמש בבצק פריך מתוק ללא גלוטן או בבצק פריך שקדים ללא גלוטן

זה הזמן לנצל את סוף עונת הדובדבנים ולהכין אמריקן פאי כהלכתו. אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

קצ׳ק-וופל – וופל בלגי עם קצ׳קבל ופרמז׳ן

וופל בלגי מלוח, עשיר ומפנק

אל הרעיון המטורף הזה, להכין וופל בלגי מלוח עם גבינות הגעתי משני כיוונים שונים.
האחד – וופל בלגי הוא מותג חזק אצל ילדים, קשה להם לסרב לו, וזו הזדמנות נהדרת ״למתוח״ את המותג ולתת לו צביון מלוח (ועל הדרך להכניס להם סידן באמצעות הגבינות הצהובות שבו. נכון, הגבינות הצהובות גם עתירות שומן, אבל עדיין, הן אחד המקורות הטובים ביותר לסידן).
הוופל הזה מהווה ״פלטפורמה״ נפלאה ואפשר להעמיס עליו המון דברים טעימים ובריאים.
השני – אני חולה על בליני – הפנקייק הרוסי (שהמהדרין מכינים עם קמח כוסמת) עם השמנת והקוויאר, והיה נראה לי אך טבעי לשדרג אותו לוופל בלגי, אבל אחד שווה, שחום ופריך, מתפצפץ בפה עם טעמי קצ׳קבל ופרמזן מותכים, וניחוחות שמזכירים צ׳יפס (כן ראיתם נכון, צ׳יפס)!

תוסיפו על כל זה את העובדה שלפני שבועות עבדתי מאד קשה לפתח מתכונים מקוריים לחג (חלה שהיא מגש גבינות, עוגת גבינה בקלי קלות עם עיטורי פטל בשני גוונים, ומאפה קדאיף עם גבינות ועגבניות).
ידוע  שבלוגרים וסביבתם הקרובה אוכלים את מאכלי החגים בערך חודש לפני החג עצמו, בגלל הצורך לפרסם מתכונים מספיק זמן מראש כדי שהקוראים יוכלו להתרשם ולהתכונן, ולהכין את המתכונים לחג עצמו.
כך מצאתי את עצמי בערבו של חג מאלתרת ברגע האחרון מנה לבראנץ׳ רב המשתתפים שאני מארחת באופן מסורתי בחג, וכך נולד הקצ׳ק-וופל.
דבר אחרון – לגבי טעם הצ׳יפס – נתקלתי בעבר במתכון של נייג׳לה לוסון, בתוכניתה נייג׳לה אקספרס, בו היא מכינה בליני בקלי קלות משבבי תפו״א, המיועדים במקור להכנת פירה. אני מאד אוהבת את המוצר הזה שמגוון ומוסיף עניין להמון מתכונים במטבח.
החלטתי לשלב שבבי תפו״א בבלילת הוופל עצמה, מה שהתגלה כשיחוק בפני עצמו.

הוופל מאד ורסטילי – הוא מתאים לבראנץ׳ או לקוקטייל חגיגי ומפנק עם שמנת חמוצה, קוויאר או סלמון מעושן לצד כוס מימוזה צוננת, או סתם לארוחת ערב בתוספת ביצת עין, שהחלמון שלה נוזל ונספג בו, או לחילופין בתוספת סלט אבוקדו, טונה, גבינה לבנה, ובקיצור – כל מה שמתחשק.

יתרון בולט נוסף – ניתן להקפיא את הוופלים לאחר שהתקררו, ולהפשיר תוך 2 דקות על מחבת לוהטת יבשה או בתנור חם. אחלה ״שליף״ שבעולם.

ממש ממליצה לכם להשקיע סדר גודל של 300 ש״ח ולקנות מכשיר טוב לוופל בלגי, כזה שמוציא וופלים מרובעים ועבים. אין לכם מושג כמה זה שימושי.

ללא גלוטן

כמובן שיש גם גירסה ללא גלוטן. הוופל הזה הרבה יותר גדול מסך כל חלקי…הוא יסגור לכם הרבה פינות בשעת הצורך – ארוחת ערב זריזה, ארוחת עשר לבית הספר או בראנץ׳ של סופשבוע.
הוא מתאים במיוחד לילדים בתקופת המעבר לתזונה ללא גלוטן, כאלה שמתקשים להסתגל לטעמו של הלחם ללא גלוטן…הכינו ערימה של וופלים כאלו, הקפיאו, ובעת הצורך שילפו מהמקפיא. בתוך 2 דקות יש לכם ארוחה סופר אטרקטיבית.

אפשר לגשת לעבודה

להמשיך לקרוא

הורה מעשיר – הכי מגניב בעיר

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

מי מאיתנו לא נקרא לדגל לפעילות הורה מעשיר בבית הספר?
אצלנו זה נוהל קבוע, בכל שנה, ואין מה לדבר על פטור. טוב, אם כבר ״נודבתי״, ברור שהפעילות תיהיה קשורה בצורה כזו או אחרת באוכל. בכל שנה אני ״ממציאה את עצמי מחדש״ – משוטטת בפינטרסט, אצל מרתה סטיוארט ובעוד אתרים מעוררי השראה, מקבלת רעיונות ועושה להם לוקאליזציה והתאמה (שלא לומר הטעמה) לחך ולתלמיד הישראלי.
השנה החלטתי לשים דגש על הפן הבריאותי יותר, וכמובן ללא גלוטן, אבל בלי לוותר על הטעם ועל ההתרגשות. בחרתי בשתי מנות מרהיבות – האחת ״נשנושי כוסות״ (על משקל קינוחי כוסות) – הילדים זילפו חומוס לכוסות דקורטיביות. החומוס לווה בירקות צבעוניים חתוכים ובשיפודי ירקות, והשנייה – קינוח בננה טבול בשוקולד בווריאציות שונות.
היתה הצלחה היסטרית. על הדרך הילדים קיבלו הרצאה על חשיבות אכילת ירקות בצבעים שונים, התנסו בזילוף דקורטיבי, למדו על המרכיבים הבריאים בשוקולד מריר ואפילו למדו על ״הכריך של אלוויס״.

מקווה שתקבלו השראה ורעיונות לפעילות הבאה שלכם.

להמשיך לקרוא

קרמייפל – קרמל מייפל בנגיעת מלח

קרמייפל - קרמל מייפל

קרמייפל – קרמל מייפל

על חיבתי הרבה למתוקים בכלל ולממתקים בפרט אני כותבת בכל הזדמנות. אני אוהבת לאכול אותם, לקרוא וללמוד עליהם, וכמובן כמובן להכין אותם.
אני משוגעת על הקסם והאלכימיה המופלאים המתרחשים בסיר ככל שהטמפרטורה עולה,
והמתח התמידי הזה – יקרה או לא יקרה? יצליח או ייכשל?

החומר שנבחר החודש ב״כחומר ביד הבלוגר״ הוא מייפל. כמובן שהאסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא עוגה בחושה עם מייפל או ופל בלגי.
אני רציתי לקחת את זה לכיוון קצת שונה, ופתאום היתה לי הברקה דווקא מכיוון השם – אקרא למתכון קרמייפל.

אחרי שהחלטתי שזה הכיוון, פניתי לעזרת הרשת. הגעתי למתכון שהופיע בכמה וכמה אתרים, באף אחד מהם לא מצויין המקור, ולכן ניתן לומר שמדובר פה ב״לחן עממי״….

אפשר לגשת לעבודה, רק חשוב לזכור, שכמו בכל מתכון ממתקים, דרוש מד חום אמין ונח לעבודה.

להמשיך לקרוא

מתנינה – גאלט התפוחים של נינה

גאלט התפוחים של נינה טרסובה. צילום: ג׳ני גפטר

גאלט התפוחים של נינה טרסובה. צילום: ג׳ני גפטר

פשוט (ו)נהדר!
זו ההגדרה הקולעת ביותר, לטעמי כמובן, לגאלט התפוחים של נינה טרסובה.
את המתכון קיבלתי כמתנה עבורכם ממאי אגאי, בעלת סוויט לאב, ומנינה טרסובה המהממת.
ראש השנה מתקרב בצעדי ענק, וזה העיתוי המושלם מבחינתי לפרסום המתכון.

מדובר בגירסה הקדומה של טארט התפוחים, כפי שהכינו אותו פעם, בצרפת, לפני שהיו רינגים מפונפנים, נפאז׳ים בוהקים ושאר פטנטים. יש בו בצק פריך מושלם שנעשה ביד, תערובת שקדים שסופגת את כל הנוזלים ותפוחים. את הבצק מרדדים, מניחים עליו את שכבות המלית ומקפלים את שוליו באופן ידני, כך שיווצרו שוליים לטארט, אבל עדיין אפשר יהיה לראות את מניפת התפוחים המרהיבה. בדיוק כמו שאמרתי פשוט (ו)נהדר.

את המתכון אני מפרסמת במסגרת פרוייקט מבשלים ביחד ארוחת ראש השנה.

כמובן שיש גם גירסה ללא גלוטן, טעימה טעימה.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

מרמלדת ליצ׳י – המתכון המדוייק של ז׳אק

מרמלדת ליצ׳י על פי המתכון של ז׳אק ג׳נה

מרמלדת ליצ׳י על פי המתכון של ז׳אק ג׳נה

חלפה לה חצי שנה מאז השתתפתי בסדנה של ז׳אק ג׳נה. חצי שנה חיכיתי בסבלנות רבה. למה אתם שואלים? לעונת הליצ׳י כמובן.
זכורה לי היטב הפעם הראשונה בה טעמתי ליצ׳י טרי. באחת המשמרות שלי כחיילת, הגיע מילואימניק מקיבוץ בצפון עם ארגז של פרי כמותו לא ראיתי מעולם. הליצ׳י היחד שהכרתי עד אז היה זה שיצא מקופסת שימורים.
נדלקתי על הצבע, נדלקתי על הצורה והמרקם של הקליפה, נדלקתי על שיטת הקילוף – להבקיע את הקליפה עזת הצבע, הקשה, היבשה והמחוספסת עם ציפורן, לחטוף שפריץ של עסיס ולהגיע את הניגודיות המוחלטת של הפרי – לבנבנות צחורה, רכה, רטובה וחלקלקה. תענוג צרוף.
עברו מאז הרבה שנים וכיום השווקים מוצפים בליצ׳י איכותי בעונתו.
זה בדיוק הזמן לפרסם (סוף סוף, אחרי אין סוף בקשות והפצרות מצד קוראי הבלוג והחברים) את המתכון המקורי של ז׳אק ג׳נה למרמלדת ליצ׳י שפשוט אין כמותה.
זו אחת המרמלדות הטעימות Ever!

אחרי שקילפתי למעלה משלושה ק״ג פרי, חילצתי את הגרעין, טחנתי וסיננתי, נשארה כמות יחסית מאכזבת של מחית (קצת יותר מקילוגרם אחד). זה הוביל אותי למסקנה שבמקרה של ליצ׳י ממש כדאי להשתמש במחית פרי מוכנה. זה חוסך המון עבודה, ומכיוון שהליצ׳י הטרי לא זול מלכתחילה והפחת הוא עצום, המחיר של המחית הקפואה יוצא בסופו של דבר סביר.

כפי שכתבתי בעבר במתכוני מרמלדת תות העץ והגויאבה, יש להצטייד במד חום מהימן, סיר בעל תחתית כבדה (השף משתמש בקלחת נחושת אימתנית, אני מסתפקת בסיר בשלב הזה), הרבה סבלנות ושרירי זרוע מאומנים, כי יש צורך בטריפה מתמדת לאורך זמן.

את ג׳נה, אגב, פגשתי בהתרגשות גדולה בפריז בביקורי האחרון בחודש יולי. המקום שלו מדהים! הוא אמר לי שהוא מתכוון להגיע בקרוב שוב לסדנה בארץ, אבל לא נתן לי תאריך מדוייק.
ממליצה לכם מאד לעקוב אחרי הפרסומים של דנון בעניין הזה ובכלל.

ובכן, אפשר לגשת לעבודה…

להמשיך לקרוא

הקישוט שמטריף ילדים – כדורי תחרת שוקולד ממולאים

כדורי תחרה משוקולד במילוי סוכריות עדשים

כדורי תחרה משוקולד במילוי סוכריות עדשים

״שוקולד״ לבן, זה חומר הגלם איתו נאלצתי להתמודד החודש באתגר של פרוייקט ״כחומר ביד הבלוגר״.
שוקולד לבן הוא בעצם בכלל לא שוקולד, כי הוא אינו מכיל מוצקי קקאו כמתחייב בהגדרה של שוקולד. לזכותו ייאמר שהוא מכיל חמאת קקאו, ועל כן בכל זאת הוא מתהדר בשם ״שוקולד״.

חייבת להודות שאני ממש לא אוהבת שוקולד לבן, למרות שבשוק ישנו שוקולד לבן איכותי מאד המכיל מעל 30% חמאת קקאו (אני מכירה את המותגים של IRCA המיובא על ידי ענבי ציון, קקאו בארי המיובא על ידי מר קייק, לובקה המיובא על ידי אלמנדוס, שוקולד וייס המיובא על ידי ריסטרטו וכמובן ולרונה המיובא על ידי יקב תשבי,  והם מעולים לחובבי הז׳אנר).
מה שאני כן מעריכה ואוהבת בשוקולד לבן זה את העובדה שהוא משמש מייצב מעולה, ואפשר לשדך אותו לטעם דומיננטי ולקבל מירקם מעולה (כמו שאני עושה בגנאש הקפה המוקצף שלי), ואת העובדה שהוא נמס בפה, או ליתר דיוק בטמפ׳ הגוף, תכונה שהוא מקבל מחמאת הקקאו.

לאור כל מה שכתבתי עד כה, החלטתי להשתמש בשוקולד הלבן כ״חומר בניין״ לבניית הקישוטים שלי, לדעתי זה הייעוד המתאים לו ביותר.
החלטתי להכין קישוטים מדליקים, כאלה שילדים משתגעים מהם בכל הזדמנות.
אני לא חובבת גדולה של צבעי מאכל, אבל במקרה הזה זה לגמרי מתבקש.
בקישוט המהמם הזה נתקלתי לראשונה בפינטרסט. התחקיתי אחר המקורות שלו והגעתי לערוץ יוטיוב מדהים בשם My Cupcake Addiction. מאותו הרגע גם אני מכורה – לערוץ עצמו.
לא תאמינו עד כמה פשוט להכין את כדורי התחרה האלו, ועד כמה התוצאה מרשימה.
אגב, למי שנמנע משימוש בצבעי מאכל, ניתן בהחלט להכין כדורים בצבעים טבעיים של שוקולד מריר, חלב ולבן. הם לא פחות מרשימים.
הערה אחרונה – בפרוייקט הספציפי הזה הייתי מוגבלת לפרווה, בגלל רגישות לחלב של אחד הילדים. לא הצלחתי למצוא שוקולד לבן שהוא גם פרווה וגם ללא גלוטן. לכן השתמשתי בשני סוגי חומרי גלם ויצרתי כמה גירסאות, בכדי לענות על הצרכים והמגבלות התזונתיות של כולם.
לבן פרווה של כרמית שעלול להכיל גלוטן ושוקולד צ׳יפס של אופנהיימר, שזה בעצם לא שוקולד, אבל הוא פרווה וללא גלוטן.
למרבית ההפתעה, העבודה עם הצימקאו היתה יותר קלה ומדוייקת.
מותגי השוקולד הלבן האלו אינם מכילים גלוטן למיטב ידיעתי – קקאו בארי, לובקה, IRCA ושוקולד וייס. ולרונה עלול להכיל. בכל מקרה ממליצה למי שחשוב לו הנקיון מגלוטן לבדוק בעצמו מול היבואנים את נכונות המידע.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא