עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

כשהחיים מזמנים לך רצף של ארועים מבאסים – תעשה/י מהם עוגיות חלווה משגעות, שיא הטעם, שיא הקלות.

בימים האחרונים חוויתי סדרת כשלונות בנסיון לממש קינוח ״ציוני״ ליום העצמאות. בכל פעם שחשבתי שהתגברתי על כשל כזה או אחר במתכון, התגלתה בעייה נוספת, והתוצאות – אולי ראויות למאכל אדם, אבל בהחלט לא ראויות להתפרסם כקינוח חגיגי בבלוג.
ואם זה לא מספיק – אתמול בערב זומנתי לסניף הדואר לקבל חבילה. למרבה הצער וההפתעה, מדובר בחבילה שאני עצמי הכנתי בשמחה ובמסירות לחבר מחו״ל, וששרותי הדואר לא הצליחו להביא ליעדה. בחבילה היו מגוון מוצרי חלווה וטחינה – גאווה ישראלית ואהבה גדולה שלי.
בשעות הצהרים, כשהבנתי שככל הנראה לא אספיק לפרסם פוסט לחג, החלטתי להתנחם בעוגיית אמרטי נהדרת שהזכירה ניחוחות של חופשה בחו״ל.
בדיוק ברגע הזה הכל התחבר ונפל לי האסימון – למה שלא אכין חלוורטי (עוגיית חלווה בסגנון אמרטי)? הלוא תמיד אני טוענת בפני מי שמוכן לשמוע שחלווה היא המקבילה הישראלית למרציפן.
בשני המקרים מדובר באגוז שחציו שומן וחציו השני חומר יבש מעורבב עם סוכר. טוב, שומשום הוא לא בדיוק אגוז, הוא נחשב לזרע, אבל עדיין התכונות שלו מאד דומות לשקד. כפי שהסברתי בפוסט מאפיינס הטחינה, החומר היבש בשומשום משמש על תקן קמח ולכן אין שום צורך להוסיף קמח לעוגיות.
כל זה, בתוספת הרוח הגבית שקיבלתי מאפרת מוסקוביץ׳, קולגה, מוכשרת-על ובעלת הבלוג המהמם ״איך להרשים את חמותך״, שדירבנה והזכירה לי שעוד לא מאוחר לעבוד על פוסט ליום העצמאות, עודדו אותי והכניסו בי פרץ אנרגיה מחודש.

בין לבין, גיבשתי מתכון (המתכונים לאמרטי בסה״כ מאד דומים, תשאלו את מרתה סטיוארט וג׳יימי אוליבר).
בשעה 15:00 התחלתי לעבוד, בשעה 17:15 כבר הייתי אחרי צילומים עם מטבח מתוקתק וכיור מבריק.

מדובר בעוגיות מדהימות – פריכות מבחוץ ונימוחות מבפנים, 4 מרכיבים בלבד, ללא גלוטן ופרווה במקור (ללא צורך בתחליפים), מתאימות ל״על האש״, עמידות בתנאי שטח קשים, משונעות בקלות, והכי חשוב – הן משלנו! לתפארת מדינת ישראל.

לא תאמינו כמה קל להכין אותן, אפשר לגשת לעבודה.

עוגיות חלווה משגעות

עוגיות חלווה משגעות – שיא הטעם, שיא הקלות

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

עוגת שוקולד פרווה כשרה לפסח

כשפיליפ קונטצ׳יני מחליט להכין עוגת פרווה כשרה לפסח (הוא הכין אותה ללא גלוטן ולקטוז) שבועיים לפני פסח, אני מתחילה לחשוד שהוא עובד על פי לוח החגים היהודי.
כשפירסם את עוגת הקלמנטינות לפני ט״ו בשבט, חשבתי לעצמי: ״טוב זה כנראה במקרה״, אבל לא חלפו חודשיים ושוב, עוגה שבדיוק מתאימה לנו…זה כבר ממש צירוף מקרים מוזר.
כמובן שהפתרון לענין הוא אצלי בראש – ככל הנראה כשאני מכיילת את התדרים שלי למציאת מתכונים שווים ורלוונטיים עבור קוראיי ועוקביי הנאמנים, אני חורשת את הרשת ואוספת את הרעיונות הרלוונטיים מתוך המבחר האינסופי שקיים בה.

ולעניינינו – קינוח שוקולדי להפליא, ללא גלוטן (ובשפתנו = כשר לפסח) וללא לקטוז (ובשפתנו = פרווה) שניתן להכין מראש, להקפיא ולאפות סמוך למועד ההגשה, היש מתנה שווה מזו כמה ימים לפני פסח?

מדובר בעוגת שוקולד אפוייה שמרכזה עדיין רך ועל גבול הנוזלי, טעימה להפליא, לא מתוקה מדיי ובהחלט נהדרת לסיום ארוחה חגיגית.

אחרי ש״גיירתי״ את המתכון ושיניתי אותו בהתאם לצרכיי, הוא די התרחק מהגירסה המקורית של קונטיצ׳יני, אם כי שמרתי על המבנה הבסיסי וקיבלתי תוצאה סופר שווה.
אולי באחד הימים אשחזר במדוייק את הגירסה של השף…
מה השתנה (לא הלילה הזה, אלא במתכון המופיע בפוסט הזה לעומת המתכון המקורי של השף)?
הקמח – השף משתמש בקמח ערמונים, מוצר מאד נדיר במחוזותינו, שגם אם הייתי עושה מאמץ ומשיגה אותו, לא בטוח שאתם הייתם מצליחים להשיג אותו, וגם אם כן, לא בטוח שיש גירסה כשרה לפסח שלו, מה שחשוב לחלק מכם.
השוקולד – קונטיצ׳יני משתמש במחצית מכמות השוקולד ב״שוקולד חלב ללא לקטוז״ . מעולם לא נתקלתי במוצר כזה, ושוב עניין הכשרות…אם מי מכם מכיר שוקולד כזה, אשמח לשמוע על כך.
אלו הם שני מצרכים מאד משמעותיים במתכון, ולכן אינני יכולה לדעת מה ההבדל בתוצאה הסופית של שני המתכונים.
הבדל נוסף – אני הכנתי מנות אישיות ובמתכון המקורי הכין השף 2 עוגות בקוטר 12 ס״מ. בכל מקרה, הכמויות במתכון מתאימות ל- 8 סועדים.

הקינוח קל מאד להכנה, אני מוצאת שהחלק הקשה ביותר הוא השקילה מראש של כל המצרכים. אופן ההכנה מורכב מהרבה שלבים, כמעט כל חומר גלם מקבל טיפול שונה, אולם כל שלב בפני עצמו מאד מאד פשוט.
בסופו של דבר נשארים הרבה מאד כלים לשטיפה, אבל התוצאה ממש, אבל ממש שווה את ההשקעה.

והבונוס – ניתן להכין הכל מראש, להקפיא, להוציא את הקינוח סמוך למועד ההגשה ולאפות ישירות מההקפאה! 

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

טירמיסו פירות הדר מפואר ונהדר

TiraCitrus – טירמיסו פירות הדר מפואר ונהדר

טירמיסו פירות הדר מפואר ונהדר

טירמיסו פירות הדר מפואר ונהדר

הפעם לכבוד סוף עונת התפוזים בפרט, וההדרים בכלל, החלטתי להכין טירמיסו פירות הדר, מפואר ונהדר. השם שפשוט התבקש לקינוח הזה – טירה-סיטרוס, או בלעז – TiraCitrus.
על אהבתי הרבה לטירמיסו כבר כתבתי בעבר בפוסט הטירמיסטוק הזכור לטובה.
הפעם, ״משכתי״ את הטירמיסו לכיוונם של ההדרים.

מדובר במבנה קלאסי של טירמיסו המבוסס על בישקוטים טבולים בסירופ וקרם מסקרפונה עשיר. את טעמי הקפה, האמרטו ואבקת הקקאו הקלאסיים מחליפים ליקר קואנטרו (או לימונצ׳לו), קרד קלמנטינות ולימון (הלוא הוא ה-קלמונקרד המשובח, החמצמץ והיפהפה) וקונפי תפוזים אדומים מריר ועוקצני.
כל הכבודה המהממת הזו מעוטרת בחתיכות פרי הדר טרי בצבעים, טעמים ומרקמים שונים.
תאווה לעיניים ולחיך.

ללא גלוטן וכשר לפסח (אפילו לנמנעים מאכילת קטניות) – כמובן, ואפילו בגירסה שאינה מצריכה קמח מיוחד או תערובת קמחים כלשהי.

את קונפי התפוזים (או כל פרי הדר אחר, לבחירתכם), ניתן להכין מראש ולהקפיא.
את הבישקוטים ניתן להכין אפילו 3 ימים מראש ולשמור בקופסה אטומה היטב. אני נוהגת להכניס לקופסה, רק ליתר ביטחון, גם כמה סופחי לחות. כל המשפחה אוספת עבורי מקופסאות התרופות (אני משתמשת אך ורק בסופחי הלחות של התרופות, כי כך אני יודעת שהם בטוחים במגע עם מזון).
את הקלמון קרד ניתן להכין יום מראש ולשמור במקרר בשקית זילוף אטומה.
את קרם המסקרפונה יש להכין ביום ההגשה, אם מדובר בארוחת צהרים, ניתן להכין בערב הקודם, להרכיב את המנה ולתת לטעמים ״להתחתן״ לילה במקרר. לא יותר.

טירמיסו פירות הדר מפואר ונהדר

פירות הדר חתוכים – צבע מן הטבע

בואו ניגש לעבודה

להמשיך לקרוא

ישראפוד 2017

ללא גלוטן – חידושים ועדכונים

ישראפוד 2017

טסה שוקולד – יבואנים של גולון

בשבוע שעבר ביקרתי בתערוכת ישראפוד 2017. בין שלל המוצגים, החידושים, אליפות ישראל באפייה והריגושים, גיליתי גם כמה דברים בנושא ה״ללא גלוטן״.
״הפרחתי״ שאלה באוויר הפייסבוק, לבדוק התעניינות, והופתעתי מכמות התשובות והבקשות למידע.

הערה – כל המידע בפוסט זה נכתב על סמך שיחות שקיימתי עם מציגים בתערוכה ואינו מהווה המלצה או אישור כלשהם שמוצר כזה או אחר מכילים/לא מכילים/עלולים להכיל גלוטן בצורה כזו או אחרת.
כמו תמיד, ממליצה לכם לבדוק בעצמכם ולהחליט איזה מוצר אתם רוצים לצרוך ואיזה לא.
רשימת המוצרים/יצרנים בפוסט הזה הינה בבחינת ״הצבעה״ על מוצרים שאולי יכולים להתאים לכם, על פי בדיקתכם ורצונכם.
לצערי הרב המצב הבירוקרטי כיום מונע מיצרנים ומיבואנים רבים לציין שהמוצר ללא גלוטן מכיוון שהם אינם עומדים בדרישות ובתקנות של משרדי הבריאות והכלכלה.
כפועל יוצא מכך, יבואנים רבים מעדיפים להדביק מדבקה בעברית המכילה את הכיתוב ״עלול להכיל גלוטן״ או מתעלמת לחלוטין מהנושא, על הכיתוב המקורי של המוצר שמציין שהוא ללא גלוטן.
זאת כדי שמוצרי המזון שהם מייבאים לא יוגדרו כ״מזון רגיש״, מה שיחייב אותם בבדיקות, עלויות ועיכובים נוספים בתהליך הייבוא, שגם כך הוא מתיש ומייגע.
מבחינתם, עדיף לוותר על פלח השוק המצומצם של חולי הצליאק, ולא לעבור את דרך החתחתים הבירוקרטית הזו.
כל עוד זה המצב, אנחנו, כקהילה מתחזקים מעין ״תורה שבע״פ״ – רשימות, מאגרי נתונים שנסמכים על הצהרות יצרנים ויבואנים ועל המלצות מפה לאוזן.
שמחה שביכולתי להוסיף עוד קצת נתונים לתושב״ע הזו…להלן התגליות שלי:

להמשיך לקרוא

אמריקן פאי – פאי דובדבנים אמריקאי קלאסי

פאי דובדבנים אמריקאי קלאסי

דובדבן הוא אחד הפירות האהובים עליי, אולם לא תמיד כך היו פני הדברים.
כשהייתי ילדה, לא היו דובדבנים בארץ, לפחות לא בתצורת פרי טרי, וגם לא דובדבני אמרנה. היו דובדבנים מסוכרים, זרחניים, כאלו שהיו מקשטים בהם עוגות טורט ושמים בקצה הר הקצפת של הגלידריות האיכותיות, והיו דובדבנים משומרים בסירופ.
את שני המינים אהבתי מאד, אבל אין בינם לבין הפרי דבר וחצי דבר.
אח״כ הגיעה גלידת סנוקרסט, לדעתי זו היתה גלידת השמנת הראשונה שנמכרה בארץ במכולות ובסופרים (עד אז היו רק גלידות משומן צמחי). הגלידה היתה ארוזה בקופסאות קרטון והיו 2 אסכולות – האחת שמנסרת את הקופסה עם הגלידה ומוציאה מלבני גלידה, והשנייה שפותחת את הקופסא ומוציאה גושי גלידה בכפית.
והטעמים, הו, הטעמים…סנוקרסט חידשו והפתיעו מעבר לטעמים הסטנדרטיים – שוקו-וניל או פונץ׳ בננה. לסנוקרסט היה טעם שנקרא ״דובדבן שחור״, בו התאהבתי באופן מיידי, והדובדבנים הקפואים של הגלידה התחילו להזכיר במשהו את הדבר האמיתי.
לאט לאט התחילו להתפרסם ידיעות על ניסויים שעורכים חקלאי הגולן בגידול דובדבנים, ואם אני לא טועה, אפילו קראו לזן שניסו לגדל בהתחלה גודגדן ולא דובדבן.
ככל שחלפו השנים, הדובדבנים התחילו להופיע בשווקים, בתחילה לתקופות ממש קצרצרות ובמחירים אסטרונומיים ולאט לאט, לתקופות ארוכות יותר.
בשנים האלה גם התחילה יציאה מאסיבית של ישראלים לחו״ל, שם, בשווקי העולם הגדול, הם נחשפו לדובדבנים הטריים.
אבל זו כבר הסטוריה….בעשורים האחרונים הדובדבן הוא כבר אזרח ישראלי מן המניין, מופיע בכמויות גדולות מאד לתקופה של חודש עד שישה שבועות בשלהי מאי וביוני, וגם אנחנו יכולים להרגיש לרגע אירופה או אמריקע….

לכבוד העונה הקצרה והנהדרת הזו, הכנתי פאי דובדבנים, אמריקאי קלאסי. אני עיצבתי אותו בצורה קצת יותר טארטית מאשר פאית, אבל הטעם אותו הטעם, והעונג – אותו העונג בדיוק.
כבר שנים שאני אופה את הפאי של רוני ונציה המהממת (לדעתי מאז שהתפרסם לראשונה ב- YNET בשנת 2005) עם כמה שינויים מינוריים שלי במלית ובעיצוב.
הפאי של רוני מאופיין בבצק מעולה וגמיש, שאיננו ממותק כלל ומתאים למלית הדובדבנים המתוקה למדי. בבצק יש טוויסט אהוב עלי – כף חומץ תפוחים מהולה במים שהופכת את הבצק לגמיש ונמתח. בצק שאני ממש, אבל ממש אוהבת לעבוד איתו.

לגירסה ללא גלוטן, יש להשתמש בבצק פריך מתוק ללא גלוטן או בבצק פריך שקדים ללא גלוטן

זה הזמן לנצל את סוף עונת הדובדבנים ולהכין אמריקן פאי כהלכתו. אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

קצ׳ק-וופל – וופל בלגי עם קצ׳קבל ופרמז׳ן

וופל בלגי מלוח, עשיר ומפנק

אל הרעיון המטורף הזה, להכין וופל בלגי מלוח עם גבינות הגעתי משני כיוונים שונים.
האחד – וופל בלגי הוא מותג חזק אצל ילדים, קשה להם לסרב לו, וזו הזדמנות נהדרת ״למתוח״ את המותג ולתת לו צביון מלוח (ועל הדרך להכניס להם סידן באמצעות הגבינות הצהובות שבו. נכון, הגבינות הצהובות גם עתירות שומן, אבל עדיין, הן אחד המקורות הטובים ביותר לסידן).
הוופל הזה מהווה ״פלטפורמה״ נפלאה ואפשר להעמיס עליו המון דברים טעימים ובריאים.
השני – אני חולה על בליני – הפנקייק הרוסי (שהמהדרין מכינים עם קמח כוסמת) עם השמנת והקוויאר, והיה נראה לי אך טבעי לשדרג אותו לוופל בלגי, אבל אחד שווה, שחום ופריך, מתפצפץ בפה עם טעמי קצ׳קבל ופרמזן מותכים, וניחוחות שמזכירים צ׳יפס (כן ראיתם נכון, צ׳יפס)!

תוסיפו על כל זה את העובדה שלפני שבועות עבדתי מאד קשה לפתח מתכונים מקוריים לחג (חלה שהיא מגש גבינות, עוגת גבינה בקלי קלות עם עיטורי פטל בשני גוונים, ומאפה קדאיף עם גבינות ועגבניות).
ידוע  שבלוגרים וסביבתם הקרובה אוכלים את מאכלי החגים בערך חודש לפני החג עצמו, בגלל הצורך לפרסם מתכונים מספיק זמן מראש כדי שהקוראים יוכלו להתרשם ולהתכונן, ולהכין את המתכונים לחג עצמו.
כך מצאתי את עצמי בערבו של חג מאלתרת ברגע האחרון מנה לבראנץ׳ רב המשתתפים שאני מארחת באופן מסורתי בחג, וכך נולד הקצ׳ק-וופל.
דבר אחרון – לגבי טעם הצ׳יפס – נתקלתי בעבר במתכון של נייג׳לה לוסון, בתוכניתה נייג׳לה אקספרס, בו היא מכינה בליני בקלי קלות משבבי תפו״א, המיועדים במקור להכנת פירה. אני מאד אוהבת את המוצר הזה שמגוון ומוסיף עניין להמון מתכונים במטבח.
החלטתי לשלב שבבי תפו״א בבלילת הוופל עצמה, מה שהתגלה כשיחוק בפני עצמו.

הוופל מאד ורסטילי – הוא מתאים לבראנץ׳ או לקוקטייל חגיגי ומפנק עם שמנת חמוצה, קוויאר או סלמון מעושן לצד כוס מימוזה צוננת, או סתם לארוחת ערב בתוספת ביצת עין, שהחלמון שלה נוזל ונספג בו, או לחילופין בתוספת סלט אבוקדו, טונה, גבינה לבנה, ובקיצור – כל מה שמתחשק.

יתרון בולט נוסף – ניתן להקפיא את הוופלים לאחר שהתקררו, ולהפשיר תוך 2 דקות על מחבת לוהטת יבשה או בתנור חם. אחלה ״שליף״ שבעולם.

ממש ממליצה לכם להשקיע סדר גודל של 300 ש״ח ולקנות מכשיר טוב לוופל בלגי, כזה שמוציא וופלים מרובעים ועבים. אין לכם מושג כמה זה שימושי.

ללא גלוטן

כמובן שיש גם גירסה ללא גלוטן. הוופל הזה הרבה יותר גדול מסך כל חלקי…הוא יסגור לכם הרבה פינות בשעת הצורך – ארוחת ערב זריזה, ארוחת עשר לבית הספר או בראנץ׳ של סופשבוע.
הוא מתאים במיוחד לילדים בתקופת המעבר לתזונה ללא גלוטן, כאלה שמתקשים להסתגל לטעמו של הלחם ללא גלוטן…הכינו ערימה של וופלים כאלו, הקפיאו, ובעת הצורך שילפו מהמקפיא. בתוך 2 דקות יש לכם ארוחה סופר אטרקטיבית.

אפשר לגשת לעבודה

להמשיך לקרוא

הורה מעשיר – הכי מגניב בעיר

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

מי מאיתנו לא נקרא לדגל לפעילות הורה מעשיר בבית הספר?
אצלנו זה נוהל קבוע, בכל שנה, ואין מה לדבר על פטור. טוב, אם כבר ״נודבתי״, ברור שהפעילות תיהיה קשורה בצורה כזו או אחרת באוכל. בכל שנה אני ״ממציאה את עצמי מחדש״ – משוטטת בפינטרסט, אצל מרתה סטיוארט ובעוד אתרים מעוררי השראה, מקבלת רעיונות ועושה להם לוקאליזציה והתאמה (שלא לומר הטעמה) לחך ולתלמיד הישראלי.
השנה החלטתי לשים דגש על הפן הבריאותי יותר, וכמובן ללא גלוטן, אבל בלי לוותר על הטעם ועל ההתרגשות. בחרתי בשתי מנות מרהיבות – האחת ״נשנושי כוסות״ (על משקל קינוחי כוסות) – הילדים זילפו חומוס לכוסות דקורטיביות. החומוס לווה בירקות צבעוניים חתוכים ובשיפודי ירקות, והשנייה – קינוח בננה טבול בשוקולד בווריאציות שונות.
היתה הצלחה היסטרית. על הדרך הילדים קיבלו הרצאה על חשיבות אכילת ירקות בצבעים שונים, התנסו בזילוף דקורטיבי, למדו על המרכיבים הבריאים בשוקולד מריר ואפילו למדו על ״הכריך של אלוויס״.

מקווה שתקבלו השראה ורעיונות לפעילות הבאה שלכם.

להמשיך לקרוא