ה"נמסות" – עוגיות לימון הורסות (עם או בלי גלוטן)

נמסות לימון

נמסות לימון

לרגע הזה חיכיתי מזמן, לרגע בו חומר הגלם החודשי שיוכרז על ידי מנטקה בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" יהיה לימון.

ובכן, זה קרה החודש ויחד עם השמחה הגיעה גם ההתלבטות – מה מכינים לפוסט הלימונים? המבחר פשוט אינסופי, וכל מתכוני הלימון שלי אהובים עלי במידה שווה. כל זה עוד לפני שחשבתי על המתכונים שנמצאים ברשימת ההמתנה ואני חייבת לנסות… אני מתה על לימון. גם על הארומה המשגעת הנחבאת בקליפה צהובה הדקיקה, גם על החמיצות הבועטת של המיץ וכמובן על המראה הנפלא של הפרי השלם והפרוס. זהו פרי שמתאים כמעט לכל דבר – הוא נהדר בקינוחים, במנות מלוחות מבושלות ואפויות, בסלטים ובמנות קרות וכמובן שהוא כוכב גם בכל סוגי המשקאות: חמים, קלים ואלכהוליים .

לאחר התלבטות קשה החלטתי לכתוב על עוגיות הלימון הנפלאות ביותר ביקום, בשתי גירסאות עם ובלי גלוטן. אלה עוגיות של מרתה סטיוארט, שהולכות איתי כברת דרך ארוכה. מרקמן מושלם, הן פשוט נמסות על הלשון בבואן במגע עם הרוק ומכאן שמן: הנמסות. הן פריכות במידה, מתוקות במידה, חמצמצות במידה, חמאתיות במידה (מידה גדולה, וזה בדיוק מה שנדרש מעוגיות מהזן הזה) ומפיצות ניחוח לימוני משכר. הן קלות מאד להכנה, והיתרון הגדול בהכנתן – ניתן להכין כמות כפולה או משולשת מהן, לגלגל לגלילים מושלמים (הפטנט יפורט בהמשך), להקפיא ולשמור לעת צרה. בכל רגע נתון, בתוך חצי שעה, יש לכם עוגיות טריות חמימות ונמסות שזה עתה יצאו מהתנור.

ביצעתי מספר שינויים מינוריים במתכון המקורי שהוא בעצם לעוגיות ליים. ראשית, החלפתי את הליים בלימון שהרבה יותר זמין במקומותינו. אם אתם משיגים ליים, תכינו את העוגיות איתו, זה יוצא טעים בטירוף (לאוהבי הליים).
כמו כן שיניתי קצת את יחסי הקמח/קורנפלור (שהוא אחד הגורמים העיקריים לפריכות והנמסות  של העוגיות), החלפתי את אבקת הסוכר בסוכר דק דק, אותו אני טוחנת עד דק עם קליפת הלימון המגוררת. עוצמת ניחוח הלימון שמופץ מהתערובת הזו לא תיאמן.

לגירסה ללא גלוטן: פשוט ממירים את הקמח הרגיל, בקמח תמי (זה בקופסא הכתומה). התוצאה יוצאת בדיוק כמו המקור.

להמשיך לקרוא

גבינה לי חביבה – מלית גבינה קרה משובחת

קינוח גבינה לימון ופטל

קינוח גבינה לימון ופטל

שבועות בפתח ואני רוצה לתת לכם מתכון "אוניברסלי" למלית גבינה קרה שיכולה להתאים לאין ספור קינוחי גבינה, לשבועות ובכלל.
המלית קלה מאד להכנה (האלמנט הכי מסובך בה הוא הקצפה של שמנת מתוקה), וטעימה בצורה יוצאת דופן.
המלית לא מכילה אבקת פודינג וניל (שנחשב בעיני ל"אבקת המרק" של הקינוחים), או כל מסמיך מלאכותי אחר, לעומת זאת היא מכילה גבינה לבנה, גבינת מסקרפונה וקצפת קלילה.
ובקיצור – גם הקוראים הכי פחות בשלנים מביניכם חייבים לנסות להכינה בבית.

הדבר היחיד שחשוב לזכור לפני הכנת המלית – לסנן היטב את הגבינה הלבנה במקרר, במסננת מרופדת בנייר סופג, כמה שעות לפחות, רצוי "לילה" .

להמשיך לקרוא

יש לי ריבה הכי טובה – ריבת תות עץ בניחוח לימון

ריבת תות עץ

ריבת תות עץ

והפעם  באמת – הריבה הכי טובה והכי מיוחדת שיש – ריבת תות עץ.
לא ניתן לרכוש אותה בשום מרכול (אני בכל אופן לא מצאתי), ואין פה קיצורי דרך, החל מהקטיף, עובר במיון ובניקוי וכלה בבישול ובצנצון, הכל דורש דיוק ומסירות, אבל כל כפית של הריבה הזו, פשוט שווה את זה.

סבתא שלי, ממי, עליה השלום, היתה מכינה את הריבה הזו כמו שהכינו ריבות פעם – המטרה היתה לשמר את פירות הקיץ ולהכין פינוקים קטנים בזול. היא היתה שוקלת את הפרי במאזנים שלה (אלה עם משקולות הברזל החלודות), מוסיפה סוכר ביחס של 1:1, כלומר ק"ג סוכר על כל ק"ג פרי ומבשלת את הריבה עד לקבלת יציקה סמיכה שהיתה נשמרת שנים על גבי שנים.
אלו היו הריבות אז, ואנחנו, שלא הכרנו שום דבר אחר, חיכינו לעונת התותים ולריבה הספציפית הזו. אני במיוחד אהבתי את התפצפצות גרעיני הפרי הקטנים בפה, שהיוו מבחינתי את "הדובדבן שבקצפת".

מידי שנה, מעט אחרי פסח, אני מתחילה לחפש על המדרכות והכבישים את ה- סימן שתותי העץ הבשילו. לא נעים להגיד, אבל כשמתחילים לראות קקי סגול של ציפורים עם גרגירי תות עץ בתוכו, אז יודעים שזהו זה, הגיעה העת.
אני מעמיסה על הרכב סולם, קערה ומגבונים לחים והולכת לכסח את העץ הציבורי הכורע תחת עומס הפרי.

בבית אני מנקה את הפרי היטב, שוטפת, מסננת, בוררת ובוחרת רק את התותים הראויים, קוטמת את העוקץ ורק אז מתחילה הכנת הריבה.

הערה אחרונה לפני שמתחילים בהכנה – התות עצמו יפיפה ובעל טעם ייחודי, אם כי הוא תפל מעט בפני עצמו. אני אוהבת "לקשט" אותו בניחוח ובמעט חמיצות של לימון, ולכן אני מוסיפה לריבה קליפת לימון מגוררת, מיץ לימון וליקר לימונצ'לו תוצרת בית, אותו מכין באהבה רבה אבא שלי.

להמשיך לקרוא