ובא לציון גואל – ערן שוורצברד בשת"פ עם ענבי ציון

השף ואנוכי

השף ואנוכי

השבוע הוזמנתי להשתתף בהדגמה שיווקית ב"אסטלה" בית הספר לקונדיטוריה.
קונדיטור העל ערן שוורצברד נשכר על ידי חברת ענבי ציון (חברת בת של תנובה), לפתח מתכונים תוך שימוש במוצרי החברה.
ענבי ציון החלה לייבא לאחרונה את מוצרי הקונדיטוריה המובחרים של חברת IRCA האיטלקית, בנוסף למוצרים אותם היא מייצרת בארץ.
גילוי נאות – לא הכרתי את חברת ענבי ציון ולא את חברת IRCA, עד לביקורי בתערוכת ISRAFOOD 2015, עליו כתבתי כאן. במהלך התערוכה נרשמתי, וכנראה כתוצאה מרישום זה, קיבלתי את ההזמנה.
את ערן שוורצברד, לעומת זאת, אני מכירה גם מכירה. כשנפגשנו השבוע סיפרתי לו שאני עוקבת אחרי הקריירה שלו בעולם הקונדיטוריה כבר בערך 25 שנים. בדיוק נזכרתי היכן לראשונה קראתי עליו – בזמנו התפרסמה כתבה עליו ועל אחיו בעיתון "העיר" ז"ל. מאז זרמו המון גאלונים של קרם פטיסייר ושוקולד מומס, ומבחינתי ערן הוא סמל ומופת לקונדיטוריה הישראלית – יצירתיות, דיוק, ידע אינסופי והכרה של כל הטכנולוגיות החדשות, ומעל הכל – שלווה, רוגע ונועם הליכות. אם ערן שם, אני בפנים, אין חשש שימכרו לי לוקשים.

לצערי אני (עדיין) לא אשת בשורות בכל מה שקשור לגלוטן (או אי המצאותו של גלוטן) במוצרים. במפעל עצמו של ענבי ציון יש גלוטן ולגבי המוצרים של IRCA – ביקשתי ויבדקו את הנושא עבורי.
במידה ותיהיינה לי בשורות בעניין אעדכן את הפוסט ואפרסם את העדכון בפורומים הרלוונטיים!

אז מה ערן הדגים לנו?

להמשיך לקרוא

החול זהב – סבלה ברטון עם קרם תותים עם או בלי גלוטן

סבלה ברטון עם גנאש מוקצף של תותים ושוקולד לבן, ללא גלוטן

סבלה ברטון עם גנאש מוקצף של תותים ושוקולד לבן, ללא גלוטן

הפעם חוגגים בניחוח לישה את פתיחת עונת התותים, וזה משתלב מעולה עם אתגר "כחומר ביד הבלוגר של מנטקה" שהכריז גם הוא על חומר הגלם החודשי – תותים.

תותים, תותים, תותים – מה לא נאמר ומה לא נכתב עליהם, פרי היער היחיד שיש לנו פה בארצנו הים תיכונית החמה והשחונה (במחשבה שנייה גם השכונה יכול להתאים פה).
כשהיינו ילדים הם היו אטרקציה אמיתית, עונתם היתה קצרה, אצלנו לפחות הם נחשבו למותרות, כשכבר קנו אותם, תמיד היו רוכשים לרגל האירוע גם גביע שמנת, שהודר מביתנו די בקביעות "כי זה לא בריא", והיינו זוללים תותים עם סוכר ושמנת. אני זוכרת  שכבר בכיתה א' התעקשתי להכין את המעדן הזה בעצמי, כי רק לי היתה הסבלנות להוסיף את הסוכר ולחכות איזה שעה עד שהתותים יגירו את מיציהם הורודים ויצבעו את השמנת "חזק".
אה, וגם היו סלסילות הרשת הירוקות מהפלסטיק שאמא שלי היתה שומרת מכל משמר ומכינה לנו מהן טנא מקושט בט"ו בשבט…

היום, התותים הפכו לחלק שגרתי מחיינו, עונתם נמשכת  לפחות חצי שנה, הם גדולים ואדומים יותר, חיי המדף שלהם התארכו, חלקם טעימים ומתוקים לא פחות מאבותיהם, הם מגודלים בעזרת הדברה ביולוגית, והם תמיד תמיד מלכי הפירות שלנו.

ועכשיו נשאלת השאלה למה לשדך את התותים כדי לתת להם את הכבוד המגיע להם וכדי להדגיש את טעמם וצבעם המשגעים?

אני בחרתי בסבלה ברטון (סבלה=חול בצרפתית), המלך של הבצקים הפריכים. הוא חמאתי ונימוח עד אין קץ, ומשמש כמצע לקרמים מפוארים במיוחד. המתכון המצורף הוא של השף כריסטוף אדם עליו כתבתי בהרחבה כאן, עם תוספת ארומטית קטנה שראיתי בסרטון ההדגמה שמופיע בתחתית הפוסט.
המתכון כמובן ללא גלוטן, בגוף המתכון שמתי גם את הגירסה הגלוטנית.

את סבלה הברטון ילווה בגאון גנאש מוקצף של תותים ושוקולד לבן. אני מאד אוהבת קרמים מסוג גנאש מוקצף, הם טעימים, מדגישים מאד את הטעם הרצוי, ולא פחות חשוב – הם יציבים מאד ומתאימים לזילופים מרשימים. ניתן להכין גם בגירסת פרווה.

להמשיך לקרוא