פעם שנייה סדריק גרולה – מפגש פשוט מעולה

סדריק גרולה

סדריק גרולה

לא מכבר כתבתי כאן על הסדנה הראשונה של סדריק גרולה בארץ. הוא הבטיח לחזור, ועשה זאת אפילו יותר מהר ממה שקיווינו.
הפעם הגיע השף לסדנת הדגמה בת 4 ימים באמילייה שוקולד בגבעתיים.

השתתפתי ביום השלישי (כאמור מתוך 4 ימים) של הסדנה. כמו שאומר השיר ״דברים שרואים משם…״, הפעם הצלחתי לראות בשף מימד נוסף, מעבר להתרשמות יוצאת הדופן שלי בפגישתנו הקודמת.
לא אגזים אם אכנה אותו בתואר ה״לאונרדו דה וינצ׳י״ של הקינוחים. ראיתי לפני אומן רב תחומי וברוך כשרונות שמשלב בעבודתו אלמנטים מעולם הציור והפיסול.
את קינוחי הפירות שלו מפסל השף באופן ידני, אחד אחד, על מנת לתת לקינוח את הצורה של הפרי המקורי. אחרי הפיסול מגיע ה״ליטוש״, החלקה ידנית ומוחלטת של כל קינוח, מכיוון שהציפוי והריסוס רק מבליטים פגמים ולא מסתירים אותם.

השף אוהב תהליכי הכנה מורכבים וממושכים, כך למשל, את חלב השקדים המשמש לקינוח השקד, מכינים בין היתר על ידי השריית השקדים בחלב במשך 3 ימים.
את קונפי הלימון שמהווה את ליבת קינוח הלימון, מכין השף בתהליך שלוקח 6 ימים!

הקינוחים של השף, על אף עושרם הרב, ממש לא מתוקים, השף עושה הכל על מנת להפחית את כמות הסוכר בקינוחים לרמת טעם אופטימלית.

רמת הדיוק וההקפדה לא תאומן ממש, לכל חומר גלם ולכל פרט, קטן וגדול יש השפעה על הצורה, הטעם והמרקם הסופיים, עליהם לא מוכן השף להתפשר .
ביום שבו ביקרתי בסדנה, היה עניין עם הג׳לטין בגלסאז׳ השחור של כדור השוקולד. בסופו של דבר השף החליט לוותר על השכבה של הגלסאז׳, אבל לא לפני שהוא הסביר שברגע שמוותרים על שכבת הגלסאז׳, פוגמים בשלמות המירקמית של המנה. הגלסאז׳, מעבר לאלמנט האסטטי שלו, מהווה חוצץ בין שכבת ציפוי השוקולד, לבין שכבת ציפוי הפצפוצים.
שתי השכבות קראנצ׳יות מטבען, וצריך משהו שיפריד ביניהן. בסופו של דבר, השף אישר את השינוי במתכון, אבל היה לו חשוב להדגיש איך זה ״צריך להיות״.
דוגמה נוספת לדיוק – השף הוציא את ה״אינסרט״ של קינוח השקד הירוק מההקפאה לצורך חיתוך לצורה הסופית. את השאריות הוא רצה לתת למשתתפים לטעום. מכיוון שהמסה היתה קפואה, הוא לא הסכים לחלק טעימות, עד שהמסה הגיעה לטמפרטורה נכונה לאכילה. חיכינו דקות ארוכות, כשבכל פעם השף בודק את הטמפרטורה, עד שניתן על ידו ״אור ירוק״ לטעימה.
כשהגיע שלב הטעימה של התוצרים של אותו היום, השף נתן המלצה חד משמעית איך לטעום את הקינוח – ביקש לטעום את כל השכבות בביס אחד. גרולה ממש התבונן בטועמים וחיכה לראות את אלמנט ההנאה/הפתעה על פניהם. ניכר היה על פניו שהיה לו ממש חשוב לגרום לטועמים עונג מיצירותיו.

בונוס נוסף שקיבלנו כישראלים, הוא הסו-שף שהגיע עם גרולה ישירות מפריז, מיכאל זורין. מיכאל סיים בהצטיינות את בית הספר לקונדיטוריה של אלן דוקאס, והוא היחיד מבין בוגרי המחזור שהתקבל לסטאז׳ אצל גרולה בקונדיטוריה של מלון לה מוריס. כשהסתיים הסטאז׳ הציעו לו להמשיך לעבוד כעובד מן המניין וכך הוא עשה.
כששמע שגרולה מגיע לארץ לכיתת אומן, ביקש ממנו להצטרף כסו-שף, וכך היה.
מיכאל בחור מקסים, חתיך, מוכשר אש ויחד עם זאת צנוע מאד. היה תענוג לראות אותו עובד לצד השף בשת״פ מושלם. איזה כיף שיש לנו ״נציגות״ כזו מכובדת במטבח של לה-מוריס.

גרולה וזורין, שת״פ מושלם. צילום:שחר שמשון

גרולה וזורין, שת״פ מושלם. צילום:שחר שמשון

את הסדנה ליווה ותרגם במקצועיות השמורה רק לו, ידידי אלון גולדמן. מבטיחה לפרסם בקרוב פוסט ייעודי שיוקדש לו ולפועלו.

ידיד נוסף שלי, שחר שמשון, הקונדיטור (ומסתבר שגם הצלם) המוכשר, צילם את הסדנה, ונתן לי אישור לשבץ את תמונותיו המרהיבות בפוסט.

הסדנה התקיימה באמיליה שוקולד – האקדמיה הישראלית לשוקולד בגבעתיים. אני חייבת לציין שהמקום קצת צפוף לסדנה עם כמות כזו של משתתפים, יחד עם זאת, הכיתה מצויידת בכל הדרוש ובמיטב חומרי הגלם. רונן מאמילייה סיפר לי שהמקום עומד בפני הרחבה רצינית.

הפעם הכין השף פרי ברס, טארט תפוחים, אגוז לוז, סנט הונורה וניל, ״שוקולד״ ולימון  עליהם כתבתי בהרחבה בפוסט הקודם. בנוסף, הכין גרולה 2 קינוחים חדשים, פיתוחים אחרונים מהמטבח שלו.
מסתבר שהמארגנים היו צריכים לנהל מו״מ קשוח על הכללת הקינוחים הללו – טארט תאנים ו״שקד ירוק״ בסדנה, מכיוון שבחברת אלן דוקאס, מולה נסגרים כל הפרטים בנוגע לסדנאות של השף, לא ממהרים לחשוף מתכונים שזה עתה ״יצאו לשוק״.

להמשיך לקרוא

כשהלב מתמלא אהבה – פאבלובה מיוחדת לוולנטיינ׳ס

פאבלובה פטל - איזה צבע מהטבע

פאבלובה פטל – איזה צבע מהטבע

וולנטיינ׳ס מתקרב בצעדי ענק, הוא תיכף פה….אנחנו היהודים עם בר מזל, אנחנו חוגגים את חג האהבה פעמיים בשנה. פעם אחת בחורף עם שפע של תותים ופירות הדר, עם פונץ׳ חם ופינוקים מחממים, ובפעם השנייה בקיץ, עם כל פירות הקיץ המדהימים, סנגרייה קרה או קוקטלים המבוססים על שמפניה צוננת, על חוף הים או שפת הבריכה. לא רע.

הפעם ממש ממש התחשק לי להכין לכבוד הוולנטיינ׳ס משהו סופר – סופר צבעוני (צבע מן הטבע), סופר יפה, סופר קיטש, סופר רומנטי וכמובן סופר טעים.
מזה זמן אני מחכה להזדמנות לפרסם פה מתכון שלמדתי מאנטוניו באשור התותח. איזה קטע, אני חושבת על פרסום המתכון הזה עוד לפני שחברתי יאנינה מסטודיו פקאל׳ה הודיעה שהוא מגיע לארץ להעביר כיתת אומן בסוף מרץ.
בכל מקרה, מדובר במתכון גאוני, לא פחות, למרנג תותים. המתכון מבוסס ברובו על מחית פרי ומכיל רק כמות זעירה של אלבומין.
כשרואים את המרכיבים בקערת המיקסר, אי אפשר להאמין שייצא מזה משהו בכלל, ופתאום – קורה שם נס ומתקבל מרנג צבעוני טעים ויפהפה. כמו שאמרתי, גאוני.

אחרי מחשבות ותכנונים, החלטתי להכין פבלובה, אחד הקינוחים הפופולריים בעולם, שהומצא בשנות העשרים של המאה הקודמת לכבודה של הבלרינה הרוסייה אנה פבלובה. במקרה הספציפי הזה, השתמשתי במחית פטל קפואה שהיתה לי במקרה במקפיא, אבל זה יוצא מעולה גם עם מחית ביתית של תותים שנמצאים בשיא העונה והבשלות בימים אלו.
יצא לי להכין את המרנג מתותים טריים כבר כמה וכמה פעמים העונה.
הכנתי לבבות מרנג פטל (כולל ״הגבהות״ שמאפשרות מילוי נדיב של קרמים, ומכסים מעוטרים, אחרי הכל וולנטיינ׳ס), אותם מלאתי בקצפת וניל וגנאש מנדרינות מוקצף ועיטרתי בפלחי קלמנטינות, תותים וקליפות הדרים מסוכרות.

כמו תמיד המתכון הוא מודולרי, אפשר להכין אך ורק את המרנג, אפשר למלא אותו רק בקצפת ולוותר על גנאש המנדרינות המוקצף ואפשר לעטר באיזה פירות שרוצים. כך או כך, הרווח שלכם מובטח.
חשוב לציין שהמרנג, בגלל תכולת הפרי הגבוהה שלו, רגיש ללחות הרבה יותר ממרנג ״סטנדרטי״, ולכן יש להקפיד ולשמור אותו בקופסא אטומה, אם אפשר עם סופח לחות (אני אוספת ומבקשת מכל המשפחה שיאספו עבורי את סופחי הלחות הנמצאים בצנצנות של התרופות והויטמינים, כך אני יודעת שהם בטוחים לשימוש בסביבת מזון).
בשל הרגישות הזו, כדאי להכין מראש את כל הרכיבים ולהרכיב את הפאבלובה עצמה ממש סמוך למועד האכילה. גם אם אתם מוזמנים, קחו איתכם כל רכיב בנפרד והרכיבו את הפאבלובה לעייני המוזמנים, ובכך תקבלו אפקט נוסף של וואו.

תכנון מראש נדרש כמעט בכל הכנה של קינוח, הפעם ממליצה לכם לחשוב מראש באיזו צורה תרצו לזלף את הפאבלובה, לחפש ולהדפיס מבעוד מועד template מתאים מהאינטרנט, אותו תוכלו להניח מתחת לסילפט או לנייר האפייה ועל פיו לזלף.

ללא גלוטן

לצערי אינני יודעת היכן ניתן להשיג אלבומין שאין חשש לזיהום משני שלו. במידה ומישהו יודע על אלבומין שכזה, אשמח לדעת ולעדכן את הפוסט בהתאם. חוץ מהחשש לזיהום משני באלבומין, המתכון כולו ללא גלוטן במקור.

ממליצה לכם לפנק את האהובים שלכם במנה הזו, הם לא ישכחו אותה. אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

קפצה עליי רוח שתות – טארט בזיליתות

טארט בזיליתות בגירסה המינימליסטית

טארט בזיליתות בגירסה המינימליסטית

בזיליקום ותות – זיווג משמיים.
נכון, זה לא הדבר הראשון שקופץ לראש כשחושבים על תותים, וזה קורה בעיקר בסלטים, מקסימום בסלטי פירות, אבל, כשבפרוייקט ״כחומר ביד הבלוגר״ הכריזו על עשבי תיבול, כחומר הגלם החודשי,
והתחלתי לחשוב מה לעזאזל אפשר לעשות עם עשבי תיבול, שיהיה ״מחוץ״ לקופסא ומגניב, נזכרתי בזיווג הזה.
דבר ראשון שעלה לי בראש הוא כמובן, כמה מתבקש – בנענע, אבל השילוב בחיים עצמם ממש לא מסתדר לי….בננה ונענע? לא מתאים, ירד מהפרק.
במהלך החשיבה עלו לי עוד כמה שילובים מגניבים (שאולי אכין מהם דברים מעניינים בעתיד), ואז הוא פשוט הגיע, והתיישב שם במח, מפציר ומפציר, מסרב לעזוב…הבזיליתות.

אוקיי, שם – יש, מרכיבים עיקריים – יש. ועכשיו נשאלת השאלה מה מכינים?

עוד קצת מחשבה, והגעתי למסקנה שזה הזמן לבדוק את התשובה לשאלה ישנה – האם אפשר להכין טארט לימון עם פירות אחרים שאינם פרי הדר.
התשובה היא – ברור שאפשר, והדרך לפתרון תוצג לפניכם בעוד רגע.
את ההשראה להכנת הטארט קיבלתי מטארט הליים-בזיליקום של ז׳אק ג׳נה אותו טעמתי בפריז בקיץ האחרון. בהכנת קרם התותים התבססתי על המתכון של ג׳נה אותו פירסמתי פה בעבר, תוך החלפת הליים בתותים ושינויים קלים נוספים.

ועוד הערה חשובה לפני שמתחילים – לאחרונה אירגנתי לי פינת עבודה מחוץ למטבח, בה אני יכולה לעבוד עם קמח רגיל, ללא חשש. אני מרגישה שחזרתי לחיים אחרי התנזרות של בערך 3 שנים מעבודה עם קמח.
היכן שיתאפשר, אמשיך לתת גירסאות (בדוקות כמובן) ללא גלוטן.

טארט בזיליתות - בגירסה אישית

טארט בזיליתות – בגירסה אישית

יאללה, אפשר לגשת לעבודה:

להמשיך לקרוא

ג׳והן מרטין – פעמיים כי טוב

השף ואני

השף ואני

את ביקורו הקודם של ג׳והן מרטין, לפני כחצי שנה, סיקרתי בהרחבה, בפירוט ובהשתאות אל מול עבודתו המופלאה.
לכן שמחתי עד מאד כשקיבלתי הזמנה להשתתף במסיבת עיתונאים ופרזנטציה מקוצרת לכיתת האומן השנייה שהעביר ב – ״בישולים – בית הספר הגבוה לקולינאריה״ לפני מספר שבועות.
כיאה לשף ברמתו של מרטין, הוא הגיע עם קולקציה חדשה באמתחתו. הפעם סדנת ההדגמה עסקה בעיקר במאפים כרוכים (מה שמכונה בצרפתית viennoiserie), וגם נגעה בטארטים מעשה ידיו.
כיתת האומן התקיימה סמוך להשקתו של סיפרו החדש של מרטין,
כבר בפגישתי הראשונה עם השף, שמתי לב לזיקה החזקה שלו לעולם העיצוב והגרפיקה, ואף ציינתי זאת בפוסט.
הפעם, לאחר צפייה נוספת בעבודתו ובתוצרים היוצאים תחת ידיו, הגעתי למסקנה עוד יותר נחרצת לגבי מערכת היחסים אותה הוא מנהל עם עולם הגרפיקה – ג׳והן מרטין הוא פשוט האיש שמייתר את השימוש בפוטושופ! כן, עד כדי כך.
המאפים, הטארטים, עוגות הראווה והקינוחים שלו פשוט כל כך מושלמים מבחינה ויזואלית, שכאשר מצלמים אותם, אפילו למגזינים הנחשבים בעולם, אין שום צורך לבצע בהם תיקונים או לייפות אותם באופן מלאכותי. הם מושלמים כפי שהם.
כמובן שהיופי והשלמות החיצוניים רק מעצימים את תחושת ההנאה, כי הכל טעים בצורה יוצאת דופן, והשילובים של הטעמים והמרקמים הסבו לי הנאה מרובה. מאד מרובה.
כמו התוצרים שלו, גם השף עצמו משביח עם הזמן, הוא הגיע לסדנה בתל אביב מתוקתק, חטוב וחתיך הורסססס אפילו יותר משהיה בסדנה הקודמת (ותאמינו לי שהוא היה הורססס גם אז).
ועכשיו נעבור לעיקר – מה הכין השף בסדנה. הפעם, השתדלתי להמעיט ב״דיבורים״ ולהרבות בצילומים. במקרה של מרטין התמונות מדברות בעד עצמן.

תצוגת המאפים של מרטין

תצוגת המאפים של מרטין

להמשיך לקרוא

סנט הונורה לימון וסיגליות – או לא להיות?

סנט הונורה סיגליות

סנט הונורה סיגליות

חברתי סיגי (או סיגוש או סיגלולה או ״סתם״ סיגלית) חגגה לא מזמן יום הולדת, וזו באמת סיבה למסיבה. באירוע כזה, הדבר הראשון שעולה בראש הוא הלילי ואלי (שלא לומר סיגי ואלי).

הכל התחיל לפני שנה בערך, כאשר חברתי שרון היינריך, מהבלוג המעולה Paris Chez Sharon, עליו המלצתי פה בעבר, פירסמה תחרות שיחזור מתכון של השף קארל מרלטי.
מדובר בקינוח סיגליות אותו פיתח מרלטי, שף מוכשר, יצירתי ומגה סלב בפריז, כמחווה לאישתו, בעלת חנות פרחים, ושהפך ברבות הזמן לסמל ההיכר שלו. מרלטי אף ביקר לא מזמן בקונדיטוריית שמו שם הדריך את הצוות בין היתר בהכנת הקינוח הזה בדיוק.
השתתפתי בתחרות, לא זכיתי במקומות הראשונים, אבל זכיתי בהמון המון תגובות ברשת ובחיים עצמם. מי שהספיק לטעום טעם, ולכל ה״בנות״ הבטחתי להכין קינוח סיגליות ביום ההולדת של סיגי.

לכבוד המאורע החלטתי לגוון, גם מבחינת הטעם, גם מבחינת הצבע וגם מבחינת הצורה. החלטתי להכין חגיגה של פחזניות, אקלרים וסנט הונורה בטעמי סיגליות ולימון.
הבהרה לגבי קינוח הסיגליות – מכיוון שאין באפשרותי לפרסם את המתכון המקורי של השף, השתמשתי עבור כל רכיב ורכיב במתכון שונה, אך השארתי את מרכיבי הקינוח זהים ליצירה המקורית של השף.
בנוסף, השתמשתי בטכניקות וחומרים אחרים ושיניתי במעט את הצורה הסופית של המאפה. הכל נעשה מתוך הערצה גדולה וכמחווה לקארל מרלטי.

מדובר בקינוח מורכב הדורש קריאה מדוקדקת של המתכון מתחילתו ועד סופו, תכנון והכנה מדוייקים, אבל התוצאה שווה את המאמץ.
ניתן להכין רק טעם אחד ואז כמות העבודה מצטמצמת באופן משמעותי (אבל התוצאה פחות כייפית). ניתן גם להכין את הקינוחים בתצורה של פחזניות ואקלרים ולא כקינוחי סנט הונורה, ואז אין צורך בבצק פריך.

מגש הקינוחים

מגש הקינוחים

ואם ממש בא לכם להנות מהלילי ואלי מבלי לטרוח, בררו בקונדיטוריית שמו אם, מתי והיכן ניתן לרכוש אותו.
עכשיו, אחרי כל ההבהרות, אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

גולי פינחסוב – האופה שלא קופא על השמרים

גולי פינחסוב ואני

גולי פינחסוב ואני

על גולי פינחסוב, אלוף ישראל בשמרים, שמעתי לבושתי, רק לאחרונה.
אין לי מושג איך דמות כל כך מרכזית ודומיננטית בעולם הקונדיטוריה הישראלי הצליחה לחמוק מתחת לרדאר שלי.
מסתבר שפינחסוב, שלמד, השתלם ועבד בצרפת, הינו מחלוצי תעשיית קונדיטוריית העילית בארץ (וגם העממית יש להודות). הוא עבד וייעץ במרבית חברות האפייה והקינוחים המובילות בשוק הישראלי, כמו גם במזרח אפריקה, שם הנחיל במקומות רבים את תרבות האפייה הממוסדת.
מסתבר שהסטודנטים של ״אסטלה״ מכירים אותו היטב, מכיוון שהיה מבכירי המורים בבית הספר במשך שנים.

לאחרונה יצא פינחסוב עם סדנה חדשה הנקראת ״מאפים של אלופים״ ועוסקת ב״מילה האחרונה״ בכל הקשור לבצקים כרוכים לסוגיהם ולצבעיהם השונים. כשעבדתי בהיי טק קראו לזה ״State of the art".

גולי הזמין אותי להשתתף בסדנה מעשית שנערכה בפקאל׳ה של חברתי יאנינה מירסקי בלוך.
אני חייבת לציין שהופתעתי מאד מאד לטובה מכל אספקט אפשרי בסדנה – החל מהמתכונים עצמם, דרך ההסברים המפורטים וההדגמות של השף, שיטת העבודה היעילה שמקצרת תהליכים ומנגישה את סודות כריכת הבצק לכל אחד, הטיפים העיסקיים להגדלת הרווח, צמצום עלויות וכו׳ וכלה בתוצרים הסופיים שהיו מקוריים, מהממים ביופיים וטעימים להפליא.
בנוסף לכל מה שהשף הכין והדגים, כל משתתף בסדנה הכין בעצמו 3 סוגי בצק משלב חומרי הגלם עד לשלב של בצק מוכן לעבודה: בצק קרואסון, בצק בריוש כרוך ובצק עלים.
אין לי ספק שזו אחת הסדנאות המעשיות השוות ביותר הקיימות בשוק כיום, ממליצה לכם בחום להרשם אליה בהקדם ולהתחיל להכין בעצמכם את כל המאפים הלוהטים שחורכים את מסכי האינסטגרם. הסדנה מיועדת הן למקצוענים שרוצים להשחיז את מיומנויות האפייה שלהם והן לאופים ביתיים מנוסים.

ואם לסכם במילים בודדות את החוויה:
במילה אחת – גאווה.
בשתי מילים – גאווה ישראלית.
בארבע מילים – גאווה ישראלית בניחוח צרפתי.

והנה מה שהכין פינחסוב (לא להאמין שכל זה הוכן בחמש שעות בלבד, כולל הבצקים שהכינו וקיפלו המשתתפים):

מאפה קרואסון ״מפוחם״ שחור לבן

קרואסון פחם מלוח - לפני אפייה

קרואסון פחם מלוח – לפני אפייה

להמשיך לקרוא

הורה מעשיר – הכי מגניב בעיר

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

נשנושי כוסות מקלונים צבעוניים

מי מאיתנו לא נקרא לדגל לפעילות הורה מעשיר בבית הספר?
אצלנו זה נוהל קבוע, בכל שנה, ואין מה לדבר על פטור. טוב, אם כבר ״נודבתי״, ברור שהפעילות תיהיה קשורה בצורה כזו או אחרת באוכל. בכל שנה אני ״ממציאה את עצמי מחדש״ – משוטטת בפינטרסט, אצל מרתה סטיוארט ובעוד אתרים מעוררי השראה, מקבלת רעיונות ועושה להם לוקאליזציה והתאמה (שלא לומר הטעמה) לחך ולתלמיד הישראלי.
השנה החלטתי לשים דגש על הפן הבריאותי יותר, וכמובן ללא גלוטן, אבל בלי לוותר על הטעם ועל ההתרגשות. בחרתי בשתי מנות מרהיבות – האחת ״נשנושי כוסות״ (על משקל קינוחי כוסות) – הילדים זילפו חומוס לכוסות דקורטיביות. החומוס לווה בירקות צבעוניים חתוכים ובשיפודי ירקות, והשנייה – קינוח בננה טבול בשוקולד בווריאציות שונות.
היתה הצלחה היסטרית. על הדרך הילדים קיבלו הרצאה על חשיבות אכילת ירקות בצבעים שונים, התנסו בזילוף דקורטיבי, למדו על המרכיבים הבריאים בשוקולד מריר ואפילו למדו על ״הכריך של אלוויס״.

מקווה שתקבלו השראה ורעיונות לפעילות הבאה שלכם.

להמשיך לקרוא