קצ׳ק-וופל – וופל בלגי עם קצ׳קבל ופרמז׳ן

וופל בלגי מלוח, עשיר ומפנק

אל הרעיון המטורף הזה, להכין וופל בלגי מלוח עם גבינות הגעתי משני כיוונים שונים.
האחד – וופל בלגי הוא מותג חזק אצל ילדים, קשה להם לסרב לו, וזו הזדמנות נהדרת ״למתוח״ את המותג ולתת לו צביון מלוח (ועל הדרך להכניס להם סידן באמצעות הגבינות הצהובות שבו. נכון, הגבינות הצהובות גם עתירות שומן, אבל עדיין, הן אחד המקורות הטובים ביותר לסידן).
הוופל הזה מהווה ״פלטפורמה״ נפלאה ואפשר להעמיס עליו המון דברים טעימים ובריאים.
השני – אני חולה על בליני – הפנקייק הרוסי (שהמהדרין מכינים עם קמח כוסמת) עם השמנת והקוויאר, והיה נראה לי אך טבעי לשדרג אותו לוופל בלגי, אבל אחד שווה, שחום ופריך, מתפצפץ בפה עם טעמי קצ׳קבל ופרמזן מותכים, וניחוחות שמזכירים צ׳יפס (כן ראיתם נכון, צ׳יפס)!

תוסיפו על כל זה את העובדה שלפני שבועות עבדתי מאד קשה לפתח מתכונים מקוריים לחג (חלה שהיא מגש גבינות, עוגת גבינה בקלי קלות עם עיטורי פטל בשני גוונים, ומאפה קדאיף עם גבינות ועגבניות).
ידוע  שבלוגרים וסביבתם הקרובה אוכלים את מאכלי החגים בערך חודש לפני החג עצמו, בגלל הצורך לפרסם מתכונים מספיק זמן מראש כדי שהקוראים יוכלו להתרשם ולהתכונן, ולהכין את המתכונים לחג עצמו.
כך מצאתי את עצמי בערבו של חג מאלתרת ברגע האחרון מנה לבראנץ׳ רב המשתתפים שאני מארחת באופן מסורתי בחג, וכך נולד הקצ׳ק-וופל.
דבר אחרון – לגבי טעם הצ׳יפס – נתקלתי בעבר במתכון של נייג׳לה לוסון, בתוכניתה נייג׳לה אקספרס, בו היא מכינה בליני בקלי קלות משבבי תפו״א, המיועדים במקור להכנת פירה. אני מאד אוהבת את המוצר הזה שמגוון ומוסיף עניין להמון מתכונים במטבח.
החלטתי לשלב שבבי תפו״א בבלילת הוופל עצמה, מה שהתגלה כשיחוק בפני עצמו.

הוופל מאד ורסטילי – הוא מתאים לבראנץ׳ או לקוקטייל חגיגי ומפנק עם שמנת חמוצה, קוויאר או סלמון מעושן לצד כוס מימוזה צוננת, או סתם לארוחת ערב בתוספת ביצת עין, שהחלמון שלה נוזל ונספג בו, או לחילופין בתוספת סלט אבוקדו, טונה, גבינה לבנה, ובקיצור – כל מה שמתחשק.

יתרון בולט נוסף – ניתן להקפיא את הוופלים לאחר שהתקררו, ולהפשיר תוך 2 דקות על מחבת לוהטת יבשה או בתנור חם. אחלה ״שליף״ שבעולם.

ממש ממליצה לכם להשקיע סדר גודל של 300 ש״ח ולקנות מכשיר טוב לוופל בלגי, כזה שמוציא וופלים מרובעים ועבים. אין לכם מושג כמה זה שימושי.

ללא גלוטן

כמובן שיש גם גירסה ללא גלוטן. הוופל הזה הרבה יותר גדול מסך כל חלקי…הוא יסגור לכם הרבה פינות בשעת הצורך – ארוחת ערב זריזה, ארוחת עשר לבית הספר או בראנץ׳ של סופשבוע.
הוא מתאים במיוחד לילדים בתקופת המעבר לתזונה ללא גלוטן, כאלה שמתקשים להסתגל לטעמו של הלחם ללא גלוטן…הכינו ערימה של וופלים כאלו, הקפיאו, ובעת הצורך שילפו מהמקפיא. בתוך 2 דקות יש לכם ארוחה סופר אטרקטיבית.

אפשר לגשת לעבודה

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

עוגת גבינה ״של בית מלון״, עם טוויסט מפתיע

עוגת גבינה ״של בית מלון״ – משודרגת וחגיגית

את עוגת הגבינה הקלה והטעימה הזו, אני מכירה בערך מהרגע שפורסמה על ידי איילת הירשמן, לפני כשש שנים.
מה לא עשיתי איתה – אפיתי אותה כמו במקור, כעוגות אישיות, כמילוי בהמון סוגים של קלתיות, מעל סוגים שונים של בסיסים, ותמיד תמיד תמיד הצלחתי איתה.
מה הסוד שלה? היא מאד מאד גבינתית, אבל גבינתית ישראלית, מבוססת על הגבינה ״שלנו״, חמישה או תשעה ״אחוז״, אין בה אינסטנט פודינג (וזו מעלה גדולה), היא בעלת גוף מוצק בדיוק במידה – לא דחוסה מדי ולא אוורירית מדי, ואפשר לאכול אותה חמימה מהתנור או אחרי מנוחה טובה במקרר…
בכל פעם אני בודקת ברשת אם יש מתכונים טובים ממנה לעוגת ״בית המלון״, אבל עד היום לא מצאתי מתכון טוב מזה.

כמלונאית לשעבר, אני רק יכולה לתאר לעצמי מה מקורה, ומה זיכה אותה בשם ״עוגת הגבינה של בית מלון״ – העוגה הזו היא בעצם תולדה של ניצול שאריות – לכל הגבינות הלבנות שנשארו במזנון ארוחת הבוקר מוסיפים סוכר, ביצים, קמח, שמנת מתוקה והרבה גרידת לימון, מקציפים הכל, אופים ומגישים בארוחת הבוקר שלמחרת כעוגה.
אני מניחה שהיום, כשהיא פריט חובה בכל מזנון ארוחת בוקר, מכינים אותה במיוחד, גם אם לא נותרו שאריות לנצל, היא פשוט חייבת להיות שם.
אבל אנחנו, מה ׳כפת לנו מה מקורה ואיך מכינים אותה בבתי המלון…העיקר שלנו יש מתכון מנצח, הכי קל להכנה, מרובה פנים וצורות ומתאים כמעט לכל אירוע…

השנה, החלטתי לשדרג את העוגה הן במראה והן בטעם, ועל ידי הוספת פטל בגוונים שונים, להפוך אותה מסתם עוגת גבינה לעוגה יפהפיה, חגיגית ומעוררת התפעלות.

העוגה ללא גלוטן במקור.

לא תאמינו עד כמה קל מהיר ופשוט להכין אותה, בואו ניגש לעבודה

להמשיך לקרוא

חלגשית – חלה שהיא גם מגש גבינות

חלגשית – חלה רב שימושית. גם חלה וגם מגש גבינות

ידוע לכל שההמצאות הכי טובות נולדות מכשלונות או מטעויות.
האמת היא שלא ציפיתי שזה יקרה גם לי, בטח ובטח שלא במתכון הזה, אבל קרה מה שקרה ואין שמחה ממני.
הכוונה המקורית היתה לאפות פשטידת גבינה, שהקלתית שלה תיהיה עשוייה מחלה מתוקה קלועה ותיצור ממראה של סל קלוע.
הכנתי את הבצק, התחלתי לקלוע את הצמות ולהניח אותן בתבנית, תחילה את התחתית ולאחר מכן את הדפנות. זו פעולה מאד פשוטה, אבל לוקח זמן לקלוע את הצמות ולהניח אותן. תוך כדי עבודה הבצק שמונח בתחתית החל לתפוח.
הורדתי אותו בתנועות עדינות, מנסה לשמר על גובה דפנות סביר שיאפשר יציקת מלית לקלתית לאחר ״אפייה עיוורת״ של החלה.
כשהתבנית הוכנסה לתנור, היא עדיין היתה בצורה של קלתית, אך לאחר אפייה קצרה, התקבלה חלה יפהפיה, עם שטח פנים ישר לחלוטין, מה שלא איפשר הכנת פשטידה.
שמחתי מאד על התוצאה היפהפיה שהתקבלה, והחלטתי לוותר על רעיון הפשטידה, אבל רציתי משהו מקורי בכל זאת. הבנתי שפני החלה השטוחים התקבלו בגלל הצורה המיוחדת בה הונח הבצק בתבנית (כי למאפי שמרים בכלל ולחלות בפרט, יש נטייה לתפוח יותר במרכז מאשר בשוליים).
לאחר התבוננות ממושכת ומלאת גאווה בחלה שהתקבלה, חשבתי לעצמי – למה לא לנצל את המראה היפהפה הזה ולהפוך את החלה למגש גבינות מהודר, ובכך ״לתפוס 2 ציפורים במכה אחת״? וכך היה.
התוצאה המרשימה והטעימה (הנסיינים עפו על המקוריות, הצורה והטעם כאחד), לפניכם.

אחד הדברים שהכי חסרו לי באפייה ללא גלוטן, היתה קליעה של חלות. נכון, יש חלות ללא גלוטן נהדרות, אבל אין מה לעשות – כל נושא הקליעה עדיין לוקה בחסר. אפשר במאמצים מרובים להגיע לתוצאה סבירה, אבל לא יותר מזה.
פה נתתי את המתכון לחלה מתוקה ללא גלוטן עם קמח כרגיל ללחם. לא ניסיתי ליצור מהבצק הזה מגש גבינות. אם מי מביניכם ניסה והצליח, אשמח לשמוע על כך!

אם גם אתם רוצים לקבל את מבט ה״וואו״ על פני האורחים שלכם, מוזמנים להתחיל בעבודה.

החלה במלוא הדרה

להמשיך לקרוא

מאפה קדאיף מעיף – הצד המלוח של שבועות

קדאיף גבינות ועגבניות. צילום: שירה נוסבוים

חג השבועות – אחד החגים האהובים עליי ביותר, בחג הזה ניתן להתפרע עד בלי גבול עם מאפי גבינה מלוחים ומתוקים, לשלב שלל פירות, צבעים וטעמים וכמובן להשתעשע במגוון אינסופי של בצקים.
על מנת לחגוג את החג בצורה כפולה ומכופלת, ניפגשתי ליום אפייה עם שירה נוסבוים חברתי המוכשרת, בעלת הבלוג מנסה במטבח.
התלבטנו רבות מה נכין לחג – מצד אחד כל אחת רצתה להכין מאפה מקורי משל עצמה, ומצד שני רצינו שיהיה קשר מסויים בין המאפים. בסופו של דבר החלטנו להכין תאומים לא סיאמיים – 2 מאפים דומים מאד ויזואלית ובעלי מרכיבים דומים – ובכל זאת שונים מאד במהותם – האחד מלוח והשני מתוק.

החלטנו להכין מנות אישיות של דיסקיות אפויות מאיטריות קדאיף, שביניהן נחות שכבות לבנות ואדומות לסירוגין, זו של מלית גבינה מתוקה המורכבת מגבינה לבנה ומסקרפונה וג׳ל פטל, מעוטרת בדובדבנים חמוצים משומרים, וזו של תערובת גבינות בוקצ׳יני וריקוטה עם עגבניות שרי, מעוטרת בחצאי עגבניות שרי על גבעוליהן.
העברנו בכיף שעות של אפייה, הרכבה, צילום ונשנוש תוך כדי פטפוט אינסופי ודיון בנושאים החשובים באמת – קונדיטוריה, ציוד, חומרי גלם, ופריז אהובתנו.

על חיבתי לקדאיף וכללי האצבע להכנתו, כבר כתבתי פה בעבר בהרחבה, הפעם החלטתי לקחת את האהבה הזו צעד אחד נוסף קדימה, ולהשתמש באיטריות בגירסה מלוחה, בתוספת גבינת פרמז׳ן מגוררת שהופכת את הבצק האפוי לנשנוש מדהים בפני עצמו.

למרות המראה המהמם והמתוחכם, המאפה לא מסובך להכנה, רק צריך לעקוב אחר השלבים וההוראות.

ללא גלוטן

לצערי הרב, עדיין לא קיימת גירסה ללא גלוטן לקדאיף. ניתן במקום, להכין דיסקיות אפויות מבצק עלים קנוי או מבצק עלים מזוייף, עליהם ניתן לפזר מעט פרמז׳ן מגורר. כל שאר שלבי ההכנה – ללא שינוי.

אפשר לגשת לעבודה, ואם תרצו להכין את התאום המתוק של מאפה הקדאיף-גבינה המלוח, המהמם והטעים הזה לשבועות, מוזמנים להכנס לפוסט של שירה.

להמשיך לקרוא