סלסלט קפרזה - סלט קפרזה אישי בקדאיף

סלסלט קפרזה – סלט קפרזה אישי בקדאיף

סלסלט קפרזה - סלט קפרזה אישי בקדאיף

סלסלט קפרזה – סלט קפרזה אישי בקדאיף

בשבוע שעבר הצגתי לראשונה את סלסלט קפרזה – סלט קפרזה אישי בקדאיף, במסגרת ״מועדון ארוחת הבוקר״ בתכנית ״העולם הבוקר״ של רשת, בה היה לי הכבוד להתארח.
סלסלט קפרזה נולדה במקרה במהלך עבודה אחרת במטבח. נשארו לי המון אטריות קדאיף, החלטתי להוסיף להן פרמז׳ן ולאפות קעריות. תוך כדי הכנות נולדה המנה, זה ממש התבקש – כל כך קל ופשוט.
אגב, לאטריות קדאיף יש נטייה כזו – להשאיר שאריות. הן מגיעות בחבילות של 400-500 גר׳ ובתוספת החמאה, מתקבלת כמות עצומה של בצק.
במקרים האלו אני אופה את השאריות אפייה חלקית (סדר גודל של 80%, כשהן רק מתחילות להזהיב מעט) בתצורה של קלתיות ושומרת בקופסא סגורה היטב במקפיא (רצוי בחלק הכי נידח שלו, על מנת שלא יזיזו את הקופסה וישברו את המאפים).
כשמגיעים אורחים בהפתעה, או כשצריך להכין משהו זריז ומרשים בכלום זמן, מוציאים את הקדאיף מהמקפיא, ממלאים ואופים או לחילופין אופים וממלאים.
חוץ מסלט קפרזה יש המון המון אפשרויות לשימוש בקלתיות…
מליות המצריכות אפייה כגון מלית גבינה מלוחה, מלית בטטות או מלית גבינה מתוקה.
מליות קרות המזולפות לאחר אפייה מלאה של הקלתיות: קרם קפה, מלית גבינה מתוקה ופירות, מלית תותים ובזיליקום או ״סתם״ קצפת ופירות.

ללא גלוטן – לצערי טרם נמצא תחליף הולם לקדאיף ללא גלוטן (אולי באחד הימים אקנה מכונה תעשייתית ואתחיל לייצר אותן, כי זה לא נראה כל כך מסובך). עד אז ממליצה להכין קלתיות מבצק עלים ללא גלוטן. אני מעדיפה את זה של גרין לייט.

התחלנו בשאריות, עכשיו נעבור למנה עצמה…לא תאמינו כמה שזה קל…

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
המאפה הצבעוני

מרשים וטעים – המאפה הצבעוני שאתם חייבים להכין

המאפה הצבעוני

המאפה הצבעוני – גירסה עגולה

את חיבתי למאפים מרשימים וצבעוניים אתם כבר מכירים מכאן ומכאן, אבל המאפה הצבעוני הזה מביא את המונח שטבעתי #צבעמןהטבע לפסגות חדשות של יופי וטעם.
מה רבה היתה שמחתי כשראיתי אצל הירקן ארגז עם בטטות סגולות – שורש שלא הכרתי… סגול זה תמיד טוב ובבטטות אני מאוהבת, אחת מכוכבות המטבח בכל דרך אפשרית – טעם, צבע, ערכים תזונתיים וכמובן מגוון אפשרויות ההכנה.
מייד החלו המחשבות, מה אפשר לעשות עם בטטות סגולות שיהמם את הסועדים והקוראים.

במקרה באותו היום הכנתי מרק ירקות, אז ״הקרבתי״ בטטה סגולה אחת לטובתו, רק כדי להיווכח שבבישול היא מאבדת את צבעה – קיבלתי מרק וורדרד עם קוביות בצבע סגול כל כך דהוי שהיה יותר קרוב ללבן מסגול.
למחרת בעת היעדרותי מהבית, בטטה סגולה נוספת נודבה לטובת בטטות אפויות בתנור שהוגשו לארוחת הערב. לא ראיתי ולא טעמתי, אבל דווח לי שהיא שמרה על צבעה הסגול בתנור – גם זה לטובה.
הניסויים האלו הצריכו כמובן ביקור נוסף אצל הירקן תוך תפילה חרישית שאמצא אותן שוב, והן אכן נחו להן במקומן, כאילו מחכות רק לי שאבוא לקחת אותן.
הפעם הגעתי עם תוכנית מסודרת וידיעה ברורה מה אני הולכת להכין. לצורך ה״פרוייקט״ הצטיידתי גם בבטטות כתומות, כדי להעצים את אפקט הצבע.

המאפה הצבעוני הוא בעצם טארט מלוח (שלא לומר פשטידה) מבצק פריך הממולא ברוטב בשאמל וגבינות בבסיסו ומעוטר בגבעות פירה בטטות בשני צבעים.
אמנם הכנת המאפה מורכבת מכמה שלבים – אפיית הבטטות והפיכתן לפירה חלק, הכנת הבצק ורוטב הבשאמל וכן הרכבה ואפייה סופית של המאפה, אבל התוצאה הסופית שווה לגמרי את המאמץ.
מהכמויות במתכון התקבל מאפה ריבועי בגודל 10X10, זוג מאפים עגולים ״זוגיים״ בקוטר 12 ושמונה מאפים אישיים בקוטר 8.

כמה הערות לפני שניגשים לעבודה:

  • אם לא מוצאים בטטות סגולות, ניתן להכין את המאפה מבטטות כתומות בלבד, הוא עדיין יפה ומרשים, אם כי פחות ״וואו״ מזה עם הבטטות הסגולות
  • על מנת לקצר את התהליך, ניתן להחליף את הבצק הפריך תוצרת בית בבצק קנוי – או בצק פריך מלוח או בצק עלים
  • ללא גלוטן – לא ניסיתי להכין בצק פריך מלוח ללא גלוטן, לכן לגירסה ללא גלוטן ממליצה להשתמש בבצק עלים קנוי ללא גלוטן של גרין לייט (כי אותו ניסיתי ואני יודעת שהוא עובד). כל שאר מרכיבי המאפה הם ללא גלוטן במקור
המאפה הצבעוני

מזלפים 3

יאללה, אפשר להתחיל…

להמשיך לקרוא

טארטלט בריאות: הקלתית – גרנולה, המלית – גבינה ויוגורט, ומעל הכל – פירות העונה

קלתית גרנולה במלית גבינה ויוגורט ובעיטור פירות

את אהבתי הרבה לגרנולה אני לא מסתירה, נהפוך הוא, זה כבר המתכון הרביעי לגרנולה המפורסם בבלוג. כבר היו פה גרנולה קלאסית, גרנולה המוגשת במסעדה הטובה בעולם וקעריות גרנולה במילוי יוגורט עם פירות.
והפעם – קלתית גרנולה טבעונית פריכה וריחנית בניחוחות בננה-קוקוס, עשירה בשקדים ובמייפל, במלית משובחת של גבינה מתוקה, יוגורט ווניל (שמזכירה מאד מלית של עוגות גבינה קרות) בעיטור מגוון פירות העונה, טריים וצבעוניים.

שימו לב שאת הגבינה יש לסנן לפחות 8 שעות במקרר. אני סיננתי את הגבינה 24 שעות והתקבלה תוצאה מעולה, הן מבחינת מרקם והן מבחינת הטעם.

ללא גלוטן – עד לא מזמן נאלצנו להזמין שיבולת שועל ללא גלוטן מחו״ל. לשמחתי, לאחרונה מספר חברות התחילו לייבא שיבולת שועל ללא גלוטן לארץ, כך שלא צריך לחכות לחבילות…
חשוב מאד להדגיש שחלק מחולי הצליאק רגישים לחלבון שיבולת השועל שנקרא אבנין, ולכן, יש להתייעץ עם רופא גסטרו לפני צריכתה, גם אם שיבולת השועל היא ללא גלוטן.
עבור אותם אלה שרגישים לשיבולת שועל, נסו להחליף אותה בפצפוצי אורז. לא ניסיתי זאת במתכון הספציפי הזה, אבל במתכוני גרנולה אחרים ניסיתי וזה עבד מצויין.

להמשיך לקרוא

מאפה אישי של בצלים גבינות ופילו – הנשנוש שנועד להיות נייד

מאפה פילו במילוי בצלים וגבינות

לאחרונה התנדבתי להכין כיבוד מלוח לאירוע בקהילה. התבקשתי להכין 60 ״פשטידות אישיות״ כראות עיניי. לא שאני איזה פעילה חברתית מי יודע מה, אבל כשצריך לאפות אני תמיד מתנדבת.
חשבתי רבות מה כדאי להכין, בכל זאת, 60 יחידות זו כמות לא מבוטלת, שיהיה מצד אחד יחסית קל, פשוט ומהיר הכנה, ומן הצד השני טעים, איכותי ומרשים – כי כזו אני – על טעם, איכות ואסטטיקה אני לא מתפשרת, גם לא ב״ייצור המוני״.
מייד נזכרתי בידידי משכבר הימים, בצק הפילו שהוא נוח וקל לתפעול (צריך רק לאמץ שיטת עבודה הנכונה איתו), ומתאים במיוחד ליצירת מנות אישיות במהירות יחסית.

מדובר במעין ״סלסלות״ פילו בגודל של קאפקייק, ממולאות בשלושה סוגי בצלים – כרישה, לבן וסגול, מאודים ומקורמלים במחבת, בשלושה סוגי גבינות – בולגרית, קצ׳קבל ופרמז׳ן, ובבלילת רויאל המורכבת משמנת מתוקה וביצים, שבעצם קושרת את כל המרכיבים.

על מנת לייעל את התהליך, בהכנת כמויות גדולת, כדאי לעבוד בשיטה של פס ייצור – לחזור על אותה הפעולה בכל היחידות. לדוגמה – בזמן המילוי למלא את כל היחידות שנכנסות לאפייה בתערובת הבצלים, אח״כ להוסיף לכולן את קוביות הבולגרית וכו׳ ולא למלא כל יחידה בכל המרכיבים ולעבור ליחידה הבאה.
טיפ נוסף בעבודה בכמויות גדולות – לקנות חומרי גלם במצב הכי קרוב לשימוש בהם. אני תמיד משתדלת לקנות גבינות בגושים, לחתוך או לגרר לבד בפומפיה, לא אוהבת לקנות דברים מגוררים מראש. במקרה הזה חסכתי לעצמי עבודה וקניתי גבינות מגוררות. את הבולגרית אני תמיד מעדיפה לקנות בקוביות, כי זה חיתוך מדוייק שאי אפשר לקבל באמצעים ביתיים.
רצוי להצטייד בשתי תבניות מאפיינס (אלה של 12 שקעים) לפחות, 3 תבניות ייעלו את העבודה עוד יותר.

ללא גלוטן – ככל הידוע לי, אין פתרון לבצק פילו ללא גלוטן (לתמי בן דוד היה פיתוח כזה, לצערי היא החליטה לא לייצר ולשווק אותו לקהל הרחב).
אפשר להכין קעריות מבצק עלים מוכן ללא גלוטן, אותו אופים באפייה עיוורת. מתקבלת תוצאה קצת שונה מאשר עם בצק פילו, אבל עדיין מרשימה וטעימה מאד.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

Another Tropical time – קאפקייקס ״פלמינגו״ קוקוס וליים

קאפקייק פלמינגו קוקוס-ליים-פטל

אחרי שפירסמתי את הטפיוקה המטריפה הזו, ממשיכים עם ההפקה של שולחן החג הטרופי של ניחוח לישה, Craft&dreams ו-מיס קאפקייקס.

כשתיכננתי את חלקי, חשבתי לעצמי, אם כבר אנחנו במוד טרופי, אז למה לא ללכת על הסמל הטרופי הכי חמוד, שני במובהקותו רק לאננס – הלא הוא הפלמינגו?
הכנתי קאפקייס בטעמים טרופיים נועזים של קוקוס וליים ועיטרתי אותם במרנג ורוד עז העשוי בעיקר מפטל, אותו זילפתי בצורת פלמינגו (אם כבר אנחנו בפרוייקט DIY, אז כבר, שיהיה אלמנט יצירתי גם בקינוח עצמו). מדובר בקינוח קליל, לא מתוק מדי עם חמצמצות ומרקם מאד נעימים של המרנג.
לא להאמין שבכל כולו של הקינוח המרהיב הזה יש שימוש מינימלי בצבע מאכל – הקישוט השחור של העין והמקור, וטיפה או שתיים של צבע ורוד בקוקוס שמצפה את הקאפקייק.
הקאפקייס עצמם הינם פרווה על טהרת הקוקוס (שמן וקרם), כך שיתאימו גם לשומרי כשרות, וניתנים בקלות להמרה ל״ללא גלוטן״ על ידי החלפת הקמח בקמח תמי כתום.
החלטתי להכין אותם במכשיר המולטיקייק שלי, כי במכשיר הם יוצאים יפים ואחידים, בעלי כיפה עגולה ומושלמת.
ניתן לאפותם גם בתנור רגיל, במקרה זה מתקבלת תוצאה קצת פחות אחידה.
כבסיס ליחסי הנוזלים/חומרים יבשים בבלילה, השתמשתי במתכון שלח ברתי רחלי קרוט לדונאטס שוקולד.

הערה חשובה לפני שמתחילים – מכיוון שהמרנג מבוסס ברובו על פרי טרי, ואין בו ביצים כלל וכלל, אלא רק אבקת אלבומין, הוא מאד רגיש ללחות ואחרי כמה דקות הוא מתחיל להתרכך ולהפוך למעין מרשמלו.
ניתן להכין אותו מראש ולשמור אותו בקופסה אטומה היטב עם סופחי לחות, אבל את ההרכבה הסופית יש לעשות ממש סמוך למועד ההגשה.
אם אתם זקוקים למרנג עמיד יותר, ממליצה להכין מרנג שוויצרי רגיל עם כמה טיפות של צבע מאכל ורוד, מתכון למרנג שוויצרי אפשר למצוא כאן. במקרה זה מרוויחים עמידות, אך מפסידים טעם, אבל הכי חשוב – המגניבות נשארת!

קאפקייק פלמינגו

הזמן קצר, והמלאכה רבה, אז כדאי לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

איראן זה כאן – מקרון איספהאן של פייר הרמה

מקרון איספהאן – פטל, ליצ׳י וורדים

את סיפור ההתאהבות שלי בליצ׳י פירטתי בפוסט מרמלדת הליצי של ז׳אק ג׳נה.
אכן סיפור אהבת קיץ ארוך בשנים.
השנה, לרגל ט״ו באב, הלוא הוא הוולנטיינ׳ס היהודי, החלטתי לכוון גבוה, מאד גבוה, בעצם…הכי גבוה שאפשר!
החלטתי להעז ולנסות להכין (ולפרסם, כי להכין זו ממש לא חוכמה) את מקרון האיספהאן של פייר הרמה.
תראו איזה חכם הטבע הישראלי – הוא מזמן לנו שני פירות אהובים, ״עולים חדשים״ שהתאקלמו במובן המסחרי רק בשנים האחרונות בארצנו, בדיוק באותה עונה בשנה, שני פירות שאהובים עלי במיוחד – הליצ׳י והפטל הטרי.
פייר הרמה, שהוכתר כקונדיטור הטוב בעולם לשנת 2016, ושדורג במקום הרביעי ברשימת הצרפתים המשפיעים בעולם, השכיל לשלב את הלובן, החלקלקות, המתיקות והבושם האקזוטי של הליצ׳י עם צבעו האדום העז, המרקם (השעיר והגרגרי) והחמצמצות של הפטל לכדי שלמות.
ואם זה לא מספיק, שידך אותם הרמה עם ניחוח מי ורדים, ״הטביע״ אותם בקרם חמאה עשיר ונימוח ו״ארז״ את כל הכבודה במקרון פציח, נימוח וורדרד.
זו שלמות, וזו טעימה חובה לכל מי שמגיע לפריז.

ולמי שלא מתכנן נסיעה לפריז בקרוב, ומוכן להסתפק בתוצאה ביתית ונחמדה של היצירה הזו – הנה המתכון, כפי שהוא מופיע בספרו של פייר הרמה The best of Pierre Herme.
בדקתי ומצאתי שהמתכון ״מסתובב חופשי״ ברשת, בעיקר באתרים בצרפתית. כאן תקבלו את המתכון המדוייק, רק בעברית.

ללא גלוטן – המתכון ללא גלוטן במקור.

לפני שמתחילים – וידוי קטן. זו הפעם הראשונה בחיי שהתנסייתי בהכנת מקרונים. ראיתי המון הדגמות של הכנת מקרונים, ואפילו עשיתי לא מעט מיז-און-פלאס (שקילה והכנת כל חומרי הגלם) למקרונים, אבל בתכלס להכין מקרונים – זו הפעם הראשונה שלי.
רואים שהתוצאה רחוקה מלהיות מושלמת, ויש לי עוד כברת דרך ארוכה לעבור. עדיין, בשביל הפעם הראשונה, אני די מרוצה מהתוצאה, וגם הנסיינים, שלא מכירים את המקור, התענגו מכל ביס.

לא מדובר במתכון שעונה להגדרה ״לא תאמינו כמה זה פשוט״. נהפוך הוא – המתכון מיועד לאופים מנוסים והוא דורש הכנה מראש, דיוק ומיומנויות טכניות.

חשוב לדעת שיש לסנן את הליצ׳י במקרר כ- 8 שעות לפני תחילת העבודה, ולהיערך בהתאם.

המתכון המקורי הוא למקרון אחד גדול שמתאים ל- 6-8 סועדים. אני הכנתי מנות אישיות.

אפשר לגשת לעבודה.

חומרי הגלם – ליצ׳י ופטל טרי

להמשיך לקרוא

עלי תאנה – מאפה בצק עלים, גבינות עיזים ותאנים

מאפה תאנים וגבינות עיזים

לסבתי היתה חצר, ועץ אחד מופלא בה, זהו עץ של תאנים, וזה היה סבבה!

הגינה של סבתי ז״ל, היתה כנראה ההשראה והמקור לגן העדן התנכי. מבחינתי לפחות, זה היה גן עדן עלי אדמות. כמה אהבתי לנסוע להתארח אצל סבא וסבתא שלי בקריית עמל, ממי וסבי, כך קראנו להם.
בכל עונה, הניבה הגינה פירות מסוגים שונים, אורגניים וטעימים להפליא. באותה תקופה המושג אורגני היה ידוע למספר מצומצם ביותר של אנשים, לא היתה שום מודעות לנזקים הבריאותיים שעלולים לגרום חומרי ההדברה והדישון.
סבתי היתה אחת מאותם מעטים, שגידלה את רוב מזונה בגינה אורגנית ללא ריסוס ועם דישון טבעי – ״קומפוסט״ שאותו היה מייצר סבי מפסולת ביתית. היום זה נראה לנו מובן מאליו, וגם לי כילדה זה נראה מובן מאליו, אבל זה היה נדיר מאד. על מנת להמנע ממזיקים, היו סבי וסבתי ״מכייסים״ (מלשון כיס) את הפירות הרגישים בגינה.
הם היו מכסים בשקית נייר קשורה בחבל קטן פרי פרי, אחד אחד, בשלב מאד מוקדם של הגידול, לפני שמשך זבובים ומזיקים אחרים.
אז מה היה שם? בחורף – פירות הדר – קלמנטינות (שניתן היה לקטוף מתוך הבית עצמו, פשוט להושיט יד אל העץ ולקטוף), תפוזים ולימונים מעץ מופלא נוסף – רב עונתי. העץ הזה הניב לימונים מדהימים לאורך כל השנה, גם בחורף וגם בקיץ.
מיד אחרי פסח הגיע תורו של השסק, אחריו לפי הסדר המשמש, השזיף -מזן סנטה רוזה – סגול מבחוץ ואדום עז מבפנים, מפוצץ עסיס ובעל ארומה שכמוה לא יצא לי לפגוש בשום שזיף ״סנטה רוזה״ מחוץ לגינתה של ממי, הענבים – מזנים שונים שגדלו בשורה לכל אורכה של החצר. ממי היתה הכי גאה בענבים מזן ״סולטנינה״, ללא חרצנים. באותה תקופה, ענבים ללא חרצנים היו שיא הטכנולוגיה. והיה גם שיח פטל אדום, שאף אחד לא ידע להסביר איך הגיע לשם, שמיקם את עצמו סמוך לברז ונהנה ממים בשפע לאורך כל השנה.
ולקראת שיאו של הקיץ, איפשהו באמצע החופש הגדול הגיעו הסברסים, שממי היתה קוטפת עבורנו בחמש בבוקר, כשהקוצים רכים בגלל הטל, בעזרת המוט עם קופסת השימורים שסבי הכין לה, ואוספת את הפירות בתוך דלי מלא מים, שוב כדי לרכך את הקוצים.
ממי היתה מקלפת עבורנו את הסברס ושומרת במקרר, כך שכשהיינו קמים, חיכתה לנו ארוחת בוקר עסיסית, מתוקה וצוננת. כמובן שאכילת הסברס לוותה בוויכוח הנצחי אם מותר או אסור לאכול גם את הגרעינים…
במקביל לסברס, הגיע זמנה של גולת הכותרת של הגינה – התאנה. זה היה עץ חסון ורחב ידיים של תאנים ירוקות. אני זוכרת איך חיכיתי בקוצר רוח להבשלתן. כשסוף סוף הבשילו, הייתי מסתובבת שעות מתחת לעץ, משכללת את טכניקת הקטיף, כך שלא אצרב מהחלב הלבן שביצבץ מקצה התאנה מיד עם ניתוקה מהעץ.
אחרי שנפטרתי בזהירות מהחלק עם החלב וזרקתי אותו לקומפוסט, הייתי בוצעת את התאנה לשניים בסקרנות – האם היא אדומה מספיק, מנסה לשער בנפשי את מידת המתיקות שלה בפה. שלב אחרון – בדיקה מדוקדקת שאין תולעים. זהו השלב הקשה מכל, שהרי ידוע שפנים התאנה מזכיר צורה של תולעים בטבעו, ולכן דרושים חושים מחודדים במיוחד על מנת לקבוע אם מדובר בפרי עצמו או בפולש זר…

ולכן…כהחלטנו בקבוצת הבלוגרים "מבשלים ביחד״ בה אני חברה, על פרוייקט משותף של פרסום מתכונים שעושים כבוד לפירות הקיץ, לא היה לי ספק שאכין משהו עם תאנים. אמנם זו ממש ממש תחילת העונה, אבל לא ויתרתי ונסעתי לכל מקום אפשרי כדי להשיג תאנים. כשהפוסט יתפרסם, כבר יהיו תאנים בשפע, ותוכלו להכין את המאפה הנהדר הזה – קלתית בצק עלים פריך וחמאתי אפוי עם רוטב בשאמל, קצ׳קבל ופקורינו, ומעל מונחות להן פרוסות דקיקות של גבינה עיזים רכה וטרייה ותאנים מקורמלות….
נחמה קייצית קלילה ונהדרת…

ללא גלוטן
ניתן להכין את המאפה מבצק עלים ללא גלוטן של חברת גרין לייט. מכיוון שמדובר בבצק שחתוך לריבועים קטנים יחסית, מומלץ להכין מנות אישיות של המאפה.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא