מאפה תאנים וגבינות עיזים

לסבתי היתה חצר, ועץ אחד מופלא בה, זהו עץ של תאנים, וזה היה סבבה!

הגינה של סבתי ז״ל, היתה כנראה ההשראה והמקור לגן העדן התנכי. מבחינתי לפחות, זה היה גן עדן עלי אדמות. כמה אהבתי לנסוע להתארח אצל סבא וסבתא שלי בקריית עמל, ממי וסבי, כך קראנו להם.
בכל עונה, הניבה הגינה פירות מסוגים שונים, אורגניים וטעימים להפליא. באותה תקופה המושג אורגני היה ידוע למספר מצומצם ביותר של אנשים, לא היתה שום מודעות לנזקים הבריאותיים שעלולים לגרום חומרי ההדברה והדישון.
סבתי היתה אחת מאותם מעטים, שגידלה את רוב מזונה בגינה אורגנית ללא ריסוס ועם דישון טבעי – ״קומפוסט״ שאותו היה מייצר סבי מפסולת ביתית. היום זה נראה לנו מובן מאליו, וגם לי כילדה זה נראה מובן מאליו, אבל זה היה נדיר מאד. על מנת להמנע ממזיקים, היו סבי וסבתי ״מכייסים״ (מלשון כיס) את הפירות הרגישים בגינה.
הם היו מכסים בשקית נייר קשורה בחבל קטן פרי פרי, אחד אחד, בשלב מאד מוקדם של הגידול, לפני שמשך זבובים ומזיקים אחרים.
אז מה היה שם? בחורף – פירות הדר – קלמנטינות (שניתן היה לקטוף מתוך הבית עצמו, פשוט להושיט יד אל העץ ולקטוף), תפוזים ולימונים מעץ מופלא נוסף – רב עונתי. העץ הזה הניב לימונים מדהימים לאורך כל השנה, גם בחורף וגם בקיץ.
מיד אחרי פסח הגיע תורו של השסק, אחריו לפי הסדר המשמש, השזיף -מזן סנטה רוזה – סגול מבחוץ ואדום עז מבפנים, מפוצץ עסיס ובעל ארומה שכמוה לא יצא לי לפגוש בשום שזיף ״סנטה רוזה״ מחוץ לגינתה של ממי, הענבים – מזנים שונים שגדלו בשורה לכל אורכה של החצר. ממי היתה הכי גאה בענבים מזן ״סולטנינה״, ללא חרצנים. באותה תקופה, ענבים ללא חרצנים היו שיא הטכנולוגיה. והיה גם שיח פטל אדום, שאף אחד לא ידע להסביר איך הגיע לשם, שמיקם את עצמו סמוך לברז ונהנה ממים בשפע לאורך כל השנה.
ולקראת שיאו של הקיץ, איפשהו באמצע החופש הגדול הגיעו הסברסים, שממי היתה קוטפת עבורנו בחמש בבוקר, כשהקוצים רכים בגלל הטל, בעזרת המוט עם קופסת השימורים שסבי הכין לה, ואוספת את הפירות בתוך דלי מלא מים, שוב כדי לרכך את הקוצים.
ממי היתה מקלפת עבורנו את הסברס ושומרת במקרר, כך שכשהיינו קמים, חיכתה לנו ארוחת בוקר עסיסית, מתוקה וצוננת. כמובן שאכילת הסברס לוותה בוויכוח הנצחי אם מותר או אסור לאכול גם את הגרעינים…
במקביל לסברס, הגיע זמנה של גולת הכותרת של הגינה – התאנה. זה היה עץ חסון ורחב ידיים של תאנים ירוקות. אני זוכרת איך חיכיתי בקוצר רוח להבשלתן. כשסוף סוף הבשילו, הייתי מסתובבת שעות מתחת לעץ, משכללת את טכניקת הקטיף, כך שלא אצרב מהחלב הלבן שביצבץ מקצה התאנה מיד עם ניתוקה מהעץ.
אחרי שנפטרתי בזהירות מהחלק עם החלב וזרקתי אותו לקומפוסט, הייתי בוצעת את התאנה לשניים בסקרנות – האם היא אדומה מספיק, מנסה לשער בנפשי את מידת המתיקות שלה בפה. שלב אחרון – בדיקה מדוקדקת שאין תולעים. זהו השלב הקשה מכל, שהרי ידוע שפנים התאנה מזכיר צורה של תולעים בטבעו, ולכן דרושים חושים מחודדים במיוחד על מנת לקבוע אם מדובר בפרי עצמו או בפולש זר…

ולכן…כהחלטנו בקבוצת הבלוגרים "מבשלים ביחד״ בה אני חברה, על פרוייקט משותף של פרסום מתכונים שעושים כבוד לפירות הקיץ, לא היה לי ספק שאכין משהו עם תאנים. אמנם זו ממש ממש תחילת העונה, אבל לא ויתרתי ונסעתי לכל מקום אפשרי כדי להשיג תאנים. כשהפוסט יתפרסם, כבר יהיו תאנים בשפע, ותוכלו להכין את המאפה הנהדר הזה – קלתית בצק עלים פריך וחמאתי אפוי עם רוטב בשאמל, קצ׳קבל ופקורינו, ומעל מונחות להן פרוסות דקיקות של גבינה עיזים רכה וטרייה ותאנים מקורמלות….
נחמה קייצית קלילה ונהדרת…

ללא גלוטן
ניתן להכין את המאפה מבצק עלים ללא גלוטן של חברת גרין לייט. מכיוון שמדובר בבצק שחתוך לריבועים קטנים יחסית, מומלץ להכין מנות אישיות של המאפה.

אפשר לגשת לעבודה.

להמשיך לקרוא

וופל בלגי מלוח, עשיר ומפנק

אל הרעיון המטורף הזה, להכין וופל בלגי מלוח עם גבינות הגעתי משני כיוונים שונים.
האחד – וופל בלגי הוא מותג חזק אצל ילדים, קשה להם לסרב לו, וזו הזדמנות נהדרת ״למתוח״ את המותג ולתת לו צביון מלוח (ועל הדרך להכניס להם סידן באמצעות הגבינות הצהובות שבו. נכון, הגבינות הצהובות גם עתירות שומן, אבל עדיין, הן אחד המקורות הטובים ביותר לסידן).
הוופל הזה מהווה ״פלטפורמה״ נפלאה ואפשר להעמיס עליו המון דברים טעימים ובריאים.
השני – אני חולה על בליני – הפנקייק הרוסי (שהמהדרין מכינים עם קמח כוסמת) עם השמנת והקוויאר, והיה נראה לי אך טבעי לשדרג אותו לוופל בלגי, אבל אחד שווה, שחום ופריך, מתפצפץ בפה עם טעמי קצ׳קבל ופרמזן מותכים, וניחוחות שמזכירים צ׳יפס (כן ראיתם נכון, צ׳יפס)!

תוסיפו על כל זה את העובדה שלפני שבועות עבדתי מאד קשה לפתח מתכונים מקוריים לחג (חלה שהיא מגש גבינות, עוגת גבינה בקלי קלות עם עיטורי פטל בשני גוונים, ומאפה קדאיף עם גבינות ועגבניות).
ידוע  שבלוגרים וסביבתם הקרובה אוכלים את מאכלי החגים בערך חודש לפני החג עצמו, בגלל הצורך לפרסם מתכונים מספיק זמן מראש כדי שהקוראים יוכלו להתרשם ולהתכונן, ולהכין את המתכונים לחג עצמו.
כך מצאתי את עצמי בערבו של חג מאלתרת ברגע האחרון מנה לבראנץ׳ רב המשתתפים שאני מארחת באופן מסורתי בחג, וכך נולד הקצ׳ק-וופל.
דבר אחרון – לגבי טעם הצ׳יפס – נתקלתי בעבר במתכון של נייג׳לה לוסון, בתוכניתה נייג׳לה אקספרס, בו היא מכינה בליני בקלי קלות משבבי תפו״א, המיועדים במקור להכנת פירה. אני מאד אוהבת את המוצר הזה שמגוון ומוסיף עניין להמון מתכונים במטבח.
החלטתי לשלב שבבי תפו״א בבלילת הוופל עצמה, מה שהתגלה כשיחוק בפני עצמו.

הוופל מאד ורסטילי – הוא מתאים לבראנץ׳ או לקוקטייל חגיגי ומפנק עם שמנת חמוצה, קוויאר או סלמון מעושן לצד כוס מימוזה צוננת, או סתם לארוחת ערב בתוספת ביצת עין, שהחלמון שלה נוזל ונספג בו, או לחילופין בתוספת סלט אבוקדו, טונה, גבינה לבנה, ובקיצור – כל מה שמתחשק.

יתרון בולט נוסף – ניתן להקפיא את הוופלים לאחר שהתקררו, ולהפשיר תוך 2 דקות על מחבת לוהטת יבשה או בתנור חם. אחלה ״שליף״ שבעולם.

ממש ממליצה לכם להשקיע סדר גודל של 300 ש״ח ולקנות מכשיר טוב לוופל בלגי, כזה שמוציא וופלים מרובעים ועבים. אין לכם מושג כמה זה שימושי.

ללא גלוטן

כמובן שיש גם גירסה ללא גלוטן. הוופל הזה הרבה יותר גדול מסך כל חלקי…הוא יסגור לכם הרבה פינות בשעת הצורך – ארוחת ערב זריזה, ארוחת עשר לבית הספר או בראנץ׳ של סופשבוע.
הוא מתאים במיוחד לילדים בתקופת המעבר לתזונה ללא גלוטן, כאלה שמתקשים להסתגל לטעמו של הלחם ללא גלוטן…הכינו ערימה של וופלים כאלו, הקפיאו, ובעת הצורך שילפו מהמקפיא. בתוך 2 דקות יש לכם ארוחה סופר אטרקטיבית.

אפשר לגשת לעבודה

להמשיך לקרוא